TeamBlue

פנסיה ... אבא שלי סרב לצאת לפנסיה. היה לו עסק עצמאי עם קהל לקוחות נאמן ולא הייתה סיבה להפסיק לעבוד דווקא בגיל כזה או אחר, מה גם שאימי העדיפה שלא יסתובב כל היום ויעשה פרויקטיי בנייה מיותרים בבית, אז הוא המשיך לעבוד. עד שבשלב מסוים בסביבות גיל 85 חברת הביטוח לא הסכימה לבטח יותר את הרכב שצבר כמות תאונות דרכים לא סבירה, והוא אולץ לשבת בבית. בשלב הזה הוא נזכר שהוא אוהב לעבוד בעץ והתחיל להעביר סדנאות ליצירה בעץ. אבל זה לדעתי היה מעט מידי ומאוחר מידי, לא חייבים להגיע לגיל 85 כדי לעשות את מה שאנחנו אוהבים.

אבא שלי הוא מדור שתוכנת לעבוד ("העבודה היא חיינו" וגו'), אבל אני מדור אחר (כך חשבתי), אנחנו דור נהנתן שרודף אחרי האושר. והנה הגעתי לגיל פנסיה ומסתבר שכל חברי בני גילי מחפשים דרכים איך אפשר להמשיך לעבוד. כל אחד וסיבותיו, אך בסופו של דבר מדובר על שלושה תירוצים: רווח כלכלי, אובדן המשמעות ומה עושים עם הזמן שיתפנה לי.

בבלוג ננסה לענות על השאלות הללו ועוד רבות אחרות, מתוך ניסיון אישי, דרך שיחות רבות והמון מחשבה על הנושא. אירה ויואב – פרשנו מהעבודה בגיל 58 (בהפרש של 7 שנים) ואת זמננו אנחנו מבלים בשוטטות בעולם ויישום מיזמים שמסבים לנו הנאה, יש לנו 6 ילדים (3 לכל אחד) ו- 5 נכדים ואנחנו גרים בתל אביב.