האם לפחד מבינה מלאכותית?

המוח שלנו בנוי באופן שמאפשר לו להתאמץ כמה שפחות. לכן המוח שלנו לא אוהב שינויים. שינוי דורש מחשבה, הסתגלות, והרבה עבודה (של המוח). רובנו, שמחוברים בדרך זו או אחרת למוחנו, מרגישים ממש פחד כאשר שינוי מתקרב לעברנו ומשתדלים להימנע מממנו ככל האפשר. כל טכנולוגיה חדשה מביאה עימה שינוי, אך בניגוד לכל הטכנולוגיות, מהגלגל ועד לטלפון חכם, שבדרך כלל ההשפעה שלהם התחילה מקומית והתפשטה באיטית, הרי הבינה המלאכותית הולכת להשפיע כמעט על הכל ומהר. זה מפחיד. אבל...

ניסיון העבר מלמד אותנו, לאחר שהאבק שוקע, יש מרוויחים ויש מפסידים. למשל, עם המצאת המצלמה עלתה השאלה, "מי צריך צייר?" אם אפשר בלחיצת כפתור לקבל תמונה מדויקת של המציאות. אכן חלק מהציירים (כגון ציירי פורטרטים) לא התאימו לדור המצלמות, אך קם דור חדש של ציירים שיתכן והמצאת המצלמה האיצה את התפתחותם (למשל, אימפרסיוניזם, קוביזם, פוביזם, סוריאליזם ועוד מיני איזמים).

כעת מגיעים Dall-E ו- Midjourney. חוזרת השאלה "מי צריך צייר?" כשאפשר לקבל אין ספור אפשרויות בתוך שניות. להערכתי, באותו אופן, חלק מהציירים אכן ייעלמו, אך במקומם יעלו "ציירים" חדשים שיודעים לשלב כוחות עם המכונה ולייצר "משהו" מסוג חדש. אותו "משהו" מכיל שילוב היתרונות של האדם והמכונה. כמו בציור כך גם בהלחנה, בכתיבת תוכנה, בראיית חשבון, בעריכת דין ובשלל מקצועות שנדמה שהמכונה הולכת להחליף אותם.

ומה לגבי המורים. גם כאן תישאל השאלה "מי צריך מורה?" כאשר יש מכונה שיודעת ללמד טוב יותר, מתאימה יותר לתלמיד, לא שובתת ומקבלת תוצאות טובות יותר במבחני המיצב (אני מניח שאנחנו לא רחוקים ממחקר שיוכיח שתלמידים שלמדו בעזרת בינה מלאכותית קיבלו ציונים טובים יותר בבגרות כזאת או אחרת).

להערכתי, גם כאן בדומה לשאר המקצועות, שילוב של אדם ומכונה לא רק שלא ייתר את מקצוע המורה אלא יגרום לכך שאיכות ההוראה והחינוך ישתפרו. למורה יתפנה זמן בו הוא יוכל להתרכז בהנחיה וחינוך מותאמים לכל תלמיד ותלמיד, וייתן למכונה לבצע את החלקים הטכניים של לימוד, שינון, תרגול והעברת ידע. כפי שראינו ישרדו אלו שיהיו מוכנים לאמץ את השינוי וילמדו כיצד לשלב את היכולות הייחודיים של המכונה ביכולות של המורה (ראה "לאדוני באהבה" – האם בינה מלאכותית תחליף מורה?).

אם כך האם לפחד מבינה מלאכותית? התגובה שלנו לפחד בדרך כלל היא – הלחם או ברח (fight or flight), ולכן אני מציע "הבה נפחד", ולו רק כדי שנלחם (בתקווה שלא נברח ), וכמו בכל מלחמה הבה נתכונן אליה, נלמד את הסביבה, נכיר את "האויב" ונתכנן אסטרטגיה.