חזרנו לאפריקה שמדרום לסהרה. מתחילים מיוהנסבורג לכיוון זימבבואה זמביה, מלאווי ומוזמביק.
South Africa, Kruger park
July 12, 2025
כמה פילים יש בקרוגר פארק? לפי צ'אט, מעל 13 אלף... כמה נמרים ואריות ביחד? בערך אלפיים. השטח של הפארק הוא בגודל מדינת ישראל והיינו בו פעמיים, 4-5 שעות כל פעם.
אז... פילים ראינו המון! אחד גם איים עלינו, כלומר רץ לכיוון האוטו עם אוזניים זקופות (המשפחה שלו בדיוק חצתה את הכביש ולדעתו התקרבנו מדי 
). אגב, מי מנצח בקרב של לנד קרוזר ופיל 
? לא בדקנו...
בקיצור, ראינו מלא פילים, כמה ג'ירפות, סוגי איילים ואנטילופות, זברות, היפופוטמים הציפורים... חתולים גדולים לא ראינו.
Zimbabwe – First impression
July 18, 2025
רושם ראשוני מזימבבואה. האם שמתם לב שככל שהמדינה ענייה יותר ככה יותר יקר להיכנס אליה. מס מעבר ומס גשר, מכס, מס קנייה...
במדינה הייתה בשלב כלשהו אינפלציה של 11 מיליון אחוז בשנה (קראתם נכון 11,000,000% בשנה), ולכן הם עברו לדולר אמריקאי ואין יותר מטבע מקומי.
תופעה אחרת מעניינת היא כשאתה עובר את הגבול, הכביש רחב דו מסלולי, סלול היטב עם כיכרות מעוצבות ממש השנז אליזה. אחרי כמה מאות מטרים הכביש הופך לחד מסלולי, והכיכרות נעלמות, אחרי עוד קילומטר מתחילים חורים בכביש שכדאי להיות מרוכז אם אתה לא רוצה למצוא את עצמך בצד השני של כדור הארץ, ואז הכביש הופך לדרך כורכר לסרוגין. זאת לא המדינה היחידה שנתקלנו בתופעה הזאת (למשל קולומביה או הונדורס) כאילו פרנסי המדינה אומרים 'אין כמו רושם ראשוני'.
בסופר הראשון שעצרנו לקנות סים מקומי, יש חניון גדול כולו מלא ברכבים שעוברים טיפול, החלפת גלגל, או שמן, תיקון פחחות... רעיון נפלא מוסך ללא מוסך, אולי המוסכניקים מקנאים בנוודים דיגיטליים מההיטקס.
הסופר עצמו מזכיר סופר ברוסיה בשנות ה -70 (חלק מאיתנו היו שם), הן בכמות והן במבחר.
רוב הלבנים עזבו את זימבבואה בעשורים האחרונים (ירידה מ 4.5% ל 0.2%), ולמרות זאת במקומות שאנחנו מסתובבים (גסטהאוסים, מוסך, מסעדות, מרכז קניות...) יש כ- 50% לבנים, הרגשה שפגשנו כבר את כל ה- 0.2%.
אם אתם רוצים לראות כוכבים כאן זה המקום, אנחנו בעיר די גדולה ואין שום תאורת רחוב או אור מהבתים (שמוקפים בחומות) ולכן מרגיש כמו באמצע הנגב. מזל שהרכב שלנו מצוייד בזרקורים לנסיעה בספארי.
אבל מה שהכי מעניין הם האנשים שאנחנו פוגשים (ועל זה בפוסט נפרד) ספויילר הם מדהימים.
Zimbabwe – People
July 20, 2025
הבטחנו פוסט על אנשים בזימבבואה.
אנחנו כאן כבר שבוע ועד כה כל פעם שהיינו צריכים עזרה אנשים יצאו מגדרם. הנה שתי דוגמאות מייצגות:
נכנסנו למוסך שהומלץ לנו, ובעל המוסך (ג'והן המדהים) קיבל אותנו בהודעה שהוא עמוס ולא יוכל לטפל בנו, אבל בדק את הרכב, הסתבר שצריך להחליף רדיאטור (עבודה של יום שלם), לאחר שהבין שאנחנו א. מישראל וב. בדרכים, החליט לקבל אותנו. דחה למחרת לקוח שכבר היה בעבודה, הוריד רכב מהליפט, הסיע אותנו למרכז קניות שלא סתם נשתעמם במוסך וטיפל ברכב... לרכב שלום. 
.
סיפור אחר, היה צריך להחליף סוללה במפתח לרכב, נכנסנו לחנות ענקית (כמו קנה ובנה), לא הצלחנו לפתוח את המפתח ואחד המוכרים לקח אחריות (חצי שעה לאחר סגירת החנות)... אבל זה לא הסיפור. כשיצאנו התברר שהרכב לא מניע. וצריך לסגור את החניה, המוכרים התגייסו ודחפו את הרכב החוצה (ומדובר על רכב כבד מאד). ואז נזכרתי שבזמן פירוק המפתח נפלה חתיכת פלסטיק קטנה שזה כנראה הציפ של האימובילייזר. אבל החנות סגורה וכולם עזבו. לאחר דפיקות נמרצות על השער, הגיע אחד המנהלים והכניס אותי, חיפוש משותף בפחים לא הניב תוצאות, המנהל ביוזמתו התחיל להתקשר לעובדים עד שמצא את העובד שעזר לי עם המפתח שסיפר לאיזה פח הציפ נזרק... כל הסיפור לקח כשעה ואפילו פעם אחת לא שמענו תבוא מחר... לאוטו שלום. .
כשאתה בצרה אתה מגלה את האנשים האמיתיים. אין כמו הזימבאבזים!
Matobo National Park - Zimbabwe
July 21, 2025
ליד בולבאיו (עיר מרכזית בזמבאבווה) יש פארק קומפקטי בשם מאטובו. אנחנו, בוגרי קרוגר (פארק בדרום אפריקה בגודל ישראל), מעדיפים אותם קטנים. הפארק ממוקם בעמק מוקף בולדרים, במצבים לא אנושיים (אוטוטו נופלים, אבל לא). בפארק יש כל מיני חיות כולל קרנפים לבנים (שזה כמו ברבורים שחורים אבל בגדול). אנחנו לא ראינו אף חיה למעט כמה ציפורים ולטאות, והאמת גם לא חיפשנו.
גולת הכותרת של בפארק הוא קבר של איש חשוב, על ראש גבעה מוקף בבולדרים (אחלה מקום לחיות ולא למות) עם לטאות צבעוניות (כנראה מהקהילה). 
).
והכי חשוב למרות שהפארק נחשב ומומלץ ולמרות שזאת העונה, יש בפארק יותר רנג'רים ממבקרים (ביום שלפנינו ביקרו בפארק 10 רכבים). ואתה מרגיש כמו בפארק פרטי. אם אתם בסביבה... מומלץ
Mutare – Vumba, Zimbabwe
July 22, 2025
לפני כשנה היינו בשמורת טבע בנמיביה והיה בשמורה מסלול מיוחד לראות עצי באוב. בסיום המסלול היו כשלושה עצים שכמובן עשינו עליהם בוק.
בזימבבואה עצי באוב תדירים יותר מאקליפטוסים בארץ, יש כבישים שלאורכם יש עץ כל כמה עשרות מטרים, חלקם עתיקים עם גזע בעובי של משאית וחלקם צעירים יותר.
בעץ הראשון עוצרים ומצלמים מכמה זוויות, גם בשני, בשלישי מצלמים תוך כדי תנועה, בעשירי מציינים הנה עץ, בעשרים מפסיקים להצביע בשלושים מפסיקים להבחין…
אבל חייבים להודות הם מצטלמים נהדר.
Zimbabwe roads
July 24, 2025
דרכים בזימבבאווה. המדינה ענייה וזה מורגש בכבישים. בגדול ניתן לומר שהכבישים בערים הם חור אחד גדול, בעוד מחוץ לערים הכבישים סבירים עם חורים מפתיעים לסרוגין.
אחת לעשרים - שלושים קמ יהיה מחסום משטרתי (מאחר ואנחנו עם מספר דרום אפריקאי, בדרך כלל לא מעכבים אותנו לבדיקה).
כל כ-100 קמ תהיה תחנת תשלום. שכן כל הכבישים הראשיים הם כבישי אגרה (ומי שמדמיין כביש 6 שיפסיק לדמיין).
בכל צומת יש שוק , לפעמים קטן 5-6 דוכנים ולפעמים ענק עם עשרות רבות.
לאורך הכביש שהוא די צר (מספיק למעבר 2 מכוניות) יש מלא הולכי רגל, (בעיקר בשעות תחילת וסיום בית ספר). ונשים שנושאות על הראש כל מה שאפשר לדמיין כולל טרולי עם גלגלים.
בסך הכל תנועת כלי הרכב דלילה למדי ולכן די נעים לנהוג בדרכים.
ציון 8 בסולם יואב.
Africa travel plans
July 30, 2025
אנשים שואלים אותנו איך אנחנו מתכננים את הטיולים שלנו, והתשובה הקצרה - אנחנו לא!
מאחר ואנחנו מבלים כ 8-9 חודשים בשנה בטיולים (תלוי בחמס ובאיטולות) זאת שאלה רלוונטית.
בדרך כלל נשהה במדינה כחודש, בטיול מתגלגל, דהיינו כל יום ישנים במקום אחר.
לפני תחילת הטיול, נסרוק את המרשתת אחר מקומות שמעניינים אותנו - כפרים אקזוטיים, נופים הרריים, שמורות טבע, אגמים, שווקים וכיוצא באלו עם עדיפות למקומות ללא יותר מידי תיירים. את הנקודות נסמן על המפה. לאחר סיום המחקר, בדרך כלל נקבל מצבורי נקודות אשר יכתיבו את הנתיב הכללי.
בכל ערב מחליטים לאן נוסעים למחרת (או האם נשארים כאן עוד יום) ובהתאם נזמין את המלון הבא (אנחנו לקוחות מצטיינים של בוקינג דוט קום).
אחת לכמה ימים נשתקע במקום שמוצא חן בעיננו עד שהכביש יקרא לנו.
בדרך כלל אין לנו תאריך סיום (מיתרונות הפנסיה). וכשנמאס או שהגעגועים מצטברים חוזרים הביתה.
פשוט....
St James Zongoro High School – Watsomba, Zimbabwe
July 31, 2025
ביקרנו בבית ספר תיכון בזימבבואה. אנחנו נוהגים לעשות זאת מידי פעם.
בביקור דומה שערכנו באתיופיה, סיפרו לנו שכל הלימודים נערכים באנגלית, אבל ההתרשמות שלנו היתה שהתלמידים כמעט לא דיברו אנגלית. בזימבבואה הסיפור ממש הפוך, כל התלמידים דיברו אנגלית ממש טובה וזה כנראה מסביר מדוע כולם כאן מדברים אנגלית.
הכיתות גדולות (50 תלמידים בכיתה), הקירות חשופים ללא תמונה או פלקט, יושבים 3 ליד כל שולחן. המדים הם חליפה ועניבה (בנים ובנות) בצבע בורדו בוהק וכולם נראים מטופחים.
המנהל היה גאה ששנה שעברה עברו 100 אחוז מהתלמידים את הבגרות (A levels). בית הספר ממשלתי ואיננו זול.
נפגשנו עם כיתה למשך כשעה דיברנו על ישראל ועל עתיד החינוך בעולם. במשך כל הפגישה הייתה תחושה של עיניין אצל התלמידים והם לא התביישו לשאול שאלות.
לאחר ההכרות, פתחנו את הדיון לשאלות, הנושא שעניין ביותר (את התלמידים ואת המורים) הייתה ישראל (במובן התנ"כי שלה) ובעיקר ירושלים, התלמידים חשבו שישראל באפריקה (ואולי הם צודקים ). להפתעתנו אף אחד מהתלמידים לא שמע על chatGPT, למרות שטלפון חכם די נפוץ במחוזותינו. והתלהבות הרבה ביותר הופגנה מהעובדה שאני בן 70 (תוחלת החיים הממוצעת בזימבבואה היא גיל 61 לגברים - כך שמבחינתם אני מת מהלך). 
).
Hotels in Zimbabwe
August 3, 2025
בואו נדבר על מלונות בזימבבואה.
זימבבואה כידוע באפריקה והיא מדינה ענייה. לכן היית מצפה שהמלונות יהיו זולים (נניח כמו דרום אפריקה) ולא כך הוא.
יותר נכון אם יש מלונות זולים, הם ממש לא מתאימים לנו.
בתוך השמורות המלונות מאד יקרים (מאות רבות עד אלפי דולר ללילה), ואפילו ראינו אוהל בכ- 200 דולר ללילה לאדם (נכון לאדם) -- לאילת יש עוד מה ללמוד.
מחוץ לשמורות ניתן למצוא מלונות סבירים בעלויות גבוהות אך נסבלות..
כעת שלא יתקבל הרושם שאנחנו בעד קולוניאליזם, אבל אנחנו בהחלט בעד חלק מהתוצרים שלהם וספציפית בתי מלון שהוקמו לרווחת הלבנים לפני 100 פלוס שנים. בדרך כלל בהרים (שיהיה קריר), בקרבת העיר (שלא נצטרך להתאמץ), בנוף מדליק (ברור) ויזכיר את המולדת (אנגליה) ככל האפשר.
גילינו כמה כאלו, חלקם ראו זמנים טובים יותר, מרופטים בקצוות והמים החמים, החשמל או חימום החדרים הם רק אופציה.
אחרים נשארו מטופחים כמו פעם, עם הפינוקים, הגינונים, וגינות המטופחות, הפאב מול האח והאוכל האנגלי (לא הכל חייב להיות מושלם). במלונות הללו אתה מרגיש כמו בסרטים באחוזה בריטית שקפאה בזמן. חסרות היו לנו שמלות לבנות ארוכות, שמשיה ביד וחליפה שלושה חלקים.
והכי חשוב, לא חשוב באיזה מלון, הצוות תמיד שמח, צוחק כל הזמן, רוצה לרצות וממש מתאמץ שיהיה לך נוח, (אנגלית איננה בעיה, כולם דוברים אותה).
והכי חשוב החנייה בכל המלונות תמיד מאובטחת עם מצלמות, שערים חשמליים ושומר ואפילו ראינו רכב בתוך כלוב (ראו בתמונות למטה).
למרות שיש לנו אוהל מרווח על גג הרכב, עד כה לא התפתנו לפתוח אותו (בתמונה למטה האוהל נפתח כדי לבדוק איך פותחים אותו ומיד נסגר) - בקיצור כל הכבוד לנו 
.
Lower Zambezi National Park - Zambia
August 6, 2025
הפארקים הלאומיים... הם די דומים באפריקה מבחינת הקונספט. אתה משלם בכניסה ואז מסתובב בדרכי עפר, קשים פחות או יותר, ומקווה לראות חיות.
היום נסענו ל Lower Zambezi Park בזמביה.
כדי להגיע לאזור המים, ששם מן הסתם מסתובבות החיות, נדרשנו לנהוג 70 קמ בכביש של רכבי שטח די סיוט (מלא אבנים גדולות ומהמורות). זה לקח לנו 3 שעות ואכן ראינו פילים, אנטילופות וזברות... וכן כמה ציפורים. כבר ראינו את כל אלה ויותר בפארקים אחרים.
היה שם לודג` מפואר שהסכימו לארח אותנו לקפה ואפילו לא דרשו כסף.
חזרנו את כל הדרך הסיוטית של 70 קמ, וממש ביציאה מהפארק היה לנו פנצ'ר (הצמיג טוטאל לוס...)
הכניסה לפארק עלתה עשרות דולרים, פלוס עוד לא יודעים כמה יעלה הצמיג..
אז זה היה הקפה החינמי היקר ביותר בימיי 
!
Zambia
August 9, 2025
זמביה.
לומר את האמת לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין זמביה לזמבבואה (כמו שהרבה תיירים לא רואים הבדל בין ישראל לירדן). האנשים כולם נחמדים, ומחייכים כל הזמן. עיר הבירה לוסקה נראית ממש בסדר (אפילו יש פקקי תנועה ורמזורים). הכבישים מלאי חורים כרגיל, אם כי ניכרת השקעה בשיפוצם, והשקיעות... כאלו יש רק באפריקה.
אבל יש דבר אחד שלא ראינו בשום מקום אחר...
לחברת הטלפונים airtel יש דוכן למכירת סים, הדוכן נראה כמו תא טלפון אדום אנגלי. בתוך התא יש מקום לאדם אחד שמוכר רק סים (אם תתעקש ימכור לך גם data ).
ולמה אנחנו מספרים על זה... יען כי בכל כפר וגם הנידח ביותר, ובכל צומת יש לפחות אחד כזה וברוב המקרים יש עשרות כאלו בשורה. נדיר שתראו קונה, אם נזכור שסים כאן עולה חצי דולר ומדובר באותה חברה, עולה תמיהה מדוע...
לנו זה נראה כמו תרמית פירמידה שיצאה משליטה.
ואם אנחנו עוסקים בצמתים ודוכנים. תמצאו כאן גם עשרות דוכנים שמוכרים ירקות. אבל כמעט כולם מוכרים את אותו הירק, לעיתים עגבניות, לעיתים בצל או תפוח אדמה. ונניח שבצומת מסוימת מתמחים בבצלים וחשקה נפשך בעגבנייה אדמדמה, תתכבד ותיסע כמה עשרות ק"מ ושם תמצא רק עגבניות.
מניסיון בתוך כ-100 ק"מ אפשר לסיים קניות בסופר. התופעה הזאת אינה ייחודית לזמביה, ראינו כמותה גם בהודו או מדינות אחרות באפריקה.
Africa – life on the road
August 13, 2025
החיים בדרכים באפריקה...
מה מוכרים בכל צומת אם זה בעיר גדולה או בכפר קטן? הכל... דברים בנאליים כמו ירקות, בקבוקי פלסטיק וכלים שונים, אבל גם תותים מסודרים יפה בשורה על המגש, אשכולות בננות, תרנגולות חיות, דגים טריים, זוג נעליים, מארזים ענקיים של פחם, מטאטאים ואפילו גור כלבים קטן.
מה נושאים על הראש? גם הכל... דליים מלאי מים, גיגיות ענקיות עמוסות כל טוב, ענפי עצים, מזוודות וטרולים, ציידניות, קרטוני ביצים, סירים עם בישולים, ספרי לימוד. לא פעם ניתן לראות אשה עם חבילה ענקית על הראש, ילד קשור אל גבה ושתי תיקים גדולים בידייה (לא ברור איך זה מתבצע).
מה מעמיסים על אופניים? גם הכל, כמו על הראש רק בכמויות הרבה הרבה יותר גדולות. לפעמים זה מגיע לגובה של פי 4 מגובה האופניים. צריך להיות לוליין קרקס כדי לשמור על שיווי המשקל ככה.
South Luangwa Park – Zambia
August 15, 2025
כשמטיילים באפריקה חלק לא קטן מהזמן מסתובבים בשמורות טבע ורודפים אחרי פילים (בהנחה שהם לא רודפים אחריך) או אריות.
כעת אחרי כמה חודשים באפריקה (לא ברצף) הגיע הזמן לכתוב את המדריך המקוצר לספארי.
אנחנו עם רכב שלנו ולא אוהבים באופן עקרוני מדריכים או קבוצות כך שאנחנו מסתובבים לבד וכנראה שלא רואים את הדקויות כמו הזנבקשית הדרום אפריקאית המצויה.
בכל אופן יש לדעתנו מספר פרמטרים לאמוד איכות של ספארי:
איכות הדרכים, כשאתה מסתובב יום שלם בדרכים לא סלולות רצוי שהן יהיו סבירות, הדרכים הטובות ביותר הן אלו עם פודרה מלמעלה והגרועות ביותר הן אלו שנראים כמו קרש כביסה (נמיביה מקום אחרון).
יש בפארק הרבה מים כל השנה (אגמים ביצות, שלוליות...) מים מושכים חיות וליד מקווי מים יהיו הרבה מהם.
גודל הפארק, אנחנו אוהבים קומפקטי, (קרוגר מקום אחרון - למרות שנחשב לפארק טוב, הוא ענק ויכולות לחלוף הרבה שעות בנוף קבוע ולא הרבה לראות).
כעת לדירוג - במקום הראשון south Luangwa בזמביה. פארק לא גדול אבל עם מלא שבילים כך שלא פוגשים הרבה תיירים, בנוי על ביצות כך שגם כעת בעונה היבשה יש מלא מים. יש בעלי חיים בכמות שלא ראינו עד כה, והכי חשוב אין הרבה אריות כך שניתן לצאת מהרכב ולעשות פיקניק או תצפית או סתם לצלם.
זהו כעת אנחנו חושבים שנפרוש בשיא ונדלג על הפארקים הבאים
Malawi
August 16, 2025
מלאווי היא כנראה המדינה הענייה ביותר שביקרנו בה (לרוב המדינות שעניות יותר אין לנו כניסה, כמו תימן או אפגניסטאן).
איך יודעים שמדינה ענייה?
ראשית, הכל במזומן, ומאחר והכסף כאן לא שווה הרבה, חבילה די גדולה של מזומנים לא תביא אותך רחוק. ואנחנו מרגישים כמו רכב של ברינקס עם שקי הכסף.
נושא נוסף הוא התשתיות, הכבישים בחלקם לא סלולים, אחרים מחוררים ואלו שברמה סבירה נסללו על ידי הסינים. הפסקות מים וכמובן הפסקות חשמל, בתדירות גבוהה. תקשורת לא יציבה, והמתסכל ביותר אין דלק (בימים אלו אזל לממשלה מטבע החוץ ולכן יש מחסור חמור בדלק). ליד תחנות דלק יש תורים של עשרות עד מאות רכבים. למזלנו הרכב שלנו דיזל, ודיזל לא חסר כרגע.
כלי התחבורה הנפוץ ביותר הם אופניים (כולל מוניות-אופניים).
מה כן יש בשפע. מחסומי משטרה, כל מספר ק"מ יש מחסום מאויש במספר שוטרים, ואגב כולם חייכנים עם אנגלית טובה וחמודים.
ההיצע בחנויות מינימלי ופשוט (נניח באגף הירקות יש עגבניות, תפ"א ובצלים, באגף הפירות יש רק תפוחים ...).
אחרי ההקדמה הארוכה הזאת, לא ברור מדוע דווקא במדינה הזאת יש לנו תחושה הכי טובה בטיול עד כה (או כפי שאירה אומרת יש אנרגיות טובות).
אולי בגלל שמדובר במדינת אגם (רוב המדינה היא אגם מים מתוקים ענק עם חופים חוליים ומפרצונים). אולי מאחר והמדינה יציבה פוליטית כבר הרבה שנים, וקרוב לוודאי בגלל שהמלאווים אחלה אנשים (לפחות אילו שפגשנו).
Roads and detours - Malawi
August 20, 2025
אנחנו לא מומחים לכבישים... אבל ...
מדוע כשסוללים כביש, מתחילים במקטע של קילומטר או שניים, ואז הפסקה של כמה קילומטרים ושוב מקטע קצר וככה לאורך מאות קילומטרים.
אם זה היה רק במלאווי היינו משייכים את זה למהנדסים שלהם בלבד אבל אותה תופעה ראינו לפני חודש בזמביה ולפני חצי שנה בהודו לפני כן בקולומביה. בכל המקרים מדובר על כביש מספר אחד שמוביל לבירה, כאשר מנסים להחליף כביש חד מסלולי חבוט באוטוסטרדה מרובת מסלולים.
אתמול נסענו 200 קמ לכיוון לילונגווה (הבירה של מלאווי), במשך יום שלם... כששליש מהדרך נסענו בדרכי עפר עוקפות (detours). שליש בדרך חדשה (רק צד אחד - הנתיב הבא יגיע ב- 2030) כשהתמרורים מזהירים שאין סימוני דרך (כאילו שזאת הבעיה האחרונה שנשארה). ועוד שליש הדרך הישנה שלא בטוח שהיא עדיפה על דרכי עפר. מאחר וזה העורק הראשי במדינה הוא גם עמוס במשאיות, עיזים, רוכבי אופניים וכיוצא באלו. ולא הזכרנו את מחסומי הדרכים כל כמה קילומטר ואת הבאמפרים שחס וחלילה לא תחשוב לנסוע מהר. יום שכולו הנאה צרופה .
אנחנו לא יכולים להתאפק מלשאול האם מהנדסי העיר ת"א לקחו כאן שעורים פרטיים בבואם לסלול את הרכבת הקלה? במחשבה שניה המכנה המשותף לכל הללו הם הסינים שסוללים הכול, אולי עלינו על משהו כאן 
.
Lake Malawi
August 29, 2025
לקחו אגם והדביקו לו מדינה וכך נוצרה מלאווי. אגם מלאווי מהגדולים בעולם, עם מים מתוקים וצלולים, חופים חוליים ומפרצונים שלווים. תוסיפו על זה שמלאונזים מדליקים, חמודים, תמיד מחייכים ודוברי אנגלית. ותזרקו על זה יציבות פוליטית ותחושת ביטחון... והיית מצפה שהמקום יוצף בתיירים ולא כך הוא.
רוב הזמן היינו לבד.
יש מעט גסטהואזים לאורך החוף ועוד פחות כאלו שהם מפנקים. אבל... הצלחנו למצוא כמה ברמה אחלה (רובם ככולם בבעלות של דרום אפריקאים, הולנדים או רוסים).
בתי המלון לא מופרדים מהתושבים המקומיים. אתה מתרחץ באגם 10 מטרים מהדייגים, מהנשים שעושות כביסה באגם או הילדים שמתרחצים. אנחנו ממש אהבנו את זה. מה שלא אהבנו הן הדרכים שרובן פשוט קשות לעיכול.
מלאווי עד כה המדינה הכי שווה באפריקה.
Public transport - Mozambique
August 30, 2025
תחבורה ציבורית... בזמביה יש מעט אוטובוסים, רוב התחבורה מתבצעת במיניבוסים, חלקם מימי הנרי פורד, במלאווי לעומת זאת עיקר התחבורה בטנדרים פתוחים שהנוסעים יושבים על הקצוות כאילו מדובר בכבישים ללא מהמורות. אפשרות אחרת בטנדרים, היא לעמוד בצפיפות שמזכירה את הרכבת התחתית בטוקיו בשעות העומס. אבל במוזמביק יש שכלול למיניבוסים רתומה עגלה עליה אפשר להעמיס מכל הבא ליד.
מן הידועות במחוזותינו שאדם לא נוסע סתם מנקודה א. לנקודה ב. הוא חייב לשנע אתו חבילות ענק שיועמסו כצפוי לרכב. ואם אין מקום נקשור לגג, בצדדים או נתלה מאחור.
קיים כאן רק חוק אחד בתחבורה הציבורית. אם יש נוסע/ת/נוסעים/ות יקחו אותם (גם אם הנוסעים תרנגולות או עיזים), ללא קשר לכמה נוסעים כבר יש ברכב. כולל לעמוד מחוץ לדלת, על הפגוש או על הגג ואפילו ראינו אנשים מכווצים בתא המטען. וכשכבר נדמה שלא ניתן לדחוס עוד נוסע או סחורה מסתבר שיש מקום לעוד אחד או שניים. כאמור אנחנו לא הרגשנו את זה מבפנים אבל מבחוץ זה נראה כמו פלא-קסם.
כעת יש שתי בעיות קטנות. הראשונה מה קורה במחסום משטרה, וכאלו יש כל כמה ק"מ ובכן... כלום. השוטרים פשוט לא רואים את הכמות (או לא יודעים לספור).
הבעיה השנייה מה קורה כשיש באמפר אכזרי במיוחד, וכאלו יש ברוך השם (אגב שמנו לב שככל שהכביש יותר משובש, יש יותר באמפרים - כאילו פרנסי המדינה אומרים לעצמם, נפזר הרבה באמפרים אולי הציבור לא ישים לב שהכביש מחורבן. במחשבה שנייה אולי זה מה שעושים לאחרונה פרנסי מדינת ישראל, מפזרים לנו באמפרים אולי לא נשים לב). נחזור לבאמפרים ולרכבים שכל כך עמוסים שהמרכב נמוך מאד ולא מאפשר לעבור אותם. לשם כך ראינו שתי שיטות, האחת לעבור אותו באלכסון והשנייה, כשהמצב ממש קשה, עוצרים לפני הבאמפר, הנוסעים יורדים, עוברים את הבאמפר, הנוסעים עולים ובא לישראל גואל.
ולסיום אם אתה רואה מיניבוס שכזה, צפה שהוא יעקוף אותך ללא התחשבות בתנועה שממול ואם נכנסת לכפר או לצומת הוא יעבור למהירות של שבלול בחיפוש אחר נוסעים.
ותודה לג'יפ שלנו שמאפשר להתבונן על הכל מבחוץ.
Mozambique
September 5, 2025
מחקרים מראים שהיום האחרון בחופשה הוא היום הכי מבאס. אנחנו גילינו שהגעגוע מתגבר משמעותית בעשרה אחוז האחרונים של הטיול, אם הוא לשבוע - ביום האחרון, ואם הטיול לשלושה חודשים בעשרה ימים האחרונים. בתקופה הזאת כל מה שנראה יהיה פחות... פשוט פחות. מוזמביק נפלה בדיוק בתקופה הזאת ולכן כל הרשמים שלנו הם בערבון מוגבל.
הכפרים במוזמביק נראים דומים לאלה במדינות האחרות שביקרנו, בערים הגדולות לעומת זאת מורגש הניחוח של אירופה וישנן לא מעט שאריות של המורשת הפורטוגלית.
כחצי מהכבישים הראשיים די טובים אך החצי השני ממש גרועים.
אחד היתרונות המשמעותיים שמצאנו במדינה, שאין בה באמפרים, לא לפני צומת, לא בכניסה לכפר או ביציאה ממנו ולא בשום מקום. זה נראה יתרון מינורי, אבל כבוגרי אפריקה זה יתרון ענק.
מוזמביק שוכנת על חוף האוקיינוס ההודי וזה יוצר פוטנציאל להרבה פינות חמד מדהימות.
אבל העיקר הוא האנשים.. והם פחות ידידותיים ונחמדים כפי שהורגלנו בחלק הזה של העולם... לדעתנו זה בגלל מחסום השפה, כמעט ולא מדברים אנגלית כאן, השפה הרשמית היא פורטוגזית.
וזהו. אוטוטו בבית. .
סיכום
September 11, 2025
לאחר כמעט חצי שנה (בשתי נגלות) בה ביקרנו בחלק הדרומי של אפריקה כולל דרום אפריקה, בוצואנה, נמיביה, זמבבואה, זמביה, מלאווי ומוזמביק, הגיע זמן סיכומים.
מבחינת נופים אהבנו את נמיביה, אך המרחקים שם גדולים והכבישים לא סלולים בחלקם.
מבחינת פארקים וחיות אהבנו את בוצואנה שם אין גדרות לפארקים והחיות בכל מקום (אם כי הפארק הכי טוב היה דווקא בזמביה).
מבחינת נוחות דרום אפריקה הכי מתקדמת וצפויה, אחרי חודשים במדינות האחרות פתאום בדראפ יש בתי קפה, וגלידות, המחירים שפויים ובוקינג עובד.
ומבחינת אנשים ותחושת ביטחון - מלאווי (בהפרש קטן כי כולם נחמדים).
למרות שאנחנו די מפונקים, עם רכב שלנו, ישנים במלונות ואוכלים במסעדות, טיול באפריקה הוא קשוח (הודו נותנת פייט רציני). ככלל האוכל לא משהו, (פרט לדרום אפריקה שם הבשרים אחלה), מלריה, ובעיקר חוסר היכולת לתכנן... יש דלק, אין. דלק, יש חשמל אין חשמל, כמה זמן לוקח ממקום למקום, בוקינג דוט קום כמעט ולא עובד וכיוצא באלו מהמורות שמקשות על יכולת התכנון. וקצת מפתיע שאפריקה לא זולה כפי שהיית מצפה (אפילו יקרה) ומה שיש בזול איננו למאכל אדם (למעט דרום אפריקה שממש זולה ואפשר למצוא בה פנינות).
אבל ללא יוצא מהכלל בכל המדינות האנשים חמודים, לא חשוב עם מי נפגשנו באלו נסיבות, תמיד צוחקים, נכונים לעזור ונותנים הרגשה כאילו רק לנו הם חיכו. לאורך כל הטיול אפילו פעם אחת לא הרגשנו מאויימים או שמנסים לרמות אותנו והנהיגה ברובה שלווה, אנשים נוהגים לפי הכללים ולא צופרים, וזה לא קשור לכמות השוטרים בדרכים, שלהערכתנו על כל אזרח יש 2 שוטרים. והכי כייף למעט מוזמביק בכל המדינות כולם מדברים אנגלית באיכות גבוהה.
לסיום יש כעת תנועה שרוצה לשנות את מפות העולם כך שאפריקה תהיה בפרופרציות הנכונות ואכן המרחקים כאן עצומים והכבישים לא משהו (בלשון המעטה).
מחר תל אביב.
EN 
