לילדים שמגיעים כעת לבית הספר, בינה מלאכותית תהיה הדבר הטבעי, ולא יראה להם מוזר להתייעץ על מכונה ולסמוך על עצתה, לשהות במחיצתה בכל שעות היממה ולהתייחס אליה כמו לחבר קרוב.
לאחר קריאה של עשרות מאמרים (החודש) בנושא בינה מלאכותית בחינוך, לכולם ברור שהמורים ומערכת החינוך יעשו הכל כדי לבלום את השימוש בבינה מלאכותית, והתלמידים ימצאו דרכים להשתמש בה. בפוסט הזה אנסה לחזות איך יראה התלמיד בעוד מספר שנים.
There is a good chance that in less than ten years “smart glasses” (or something similar) will replace smartphones. The glasses will “see and hear” everything that the person wearing them sees and hears, they will “understand” the situation he is in and based on this they will be able to give him advice/answers. For example, a child reaches the road, looks left and right and the glasses tell him whether he can cross the road. A teacher asks a student in class a question and the glasses whisper the answer to him. A boy does not know whether to approach a girl and will consult his glasses.
בנוסף המשקפיים יהיו בעלי יכולת מציאות רבודה, דהיינו על גבי המציאות מולבש רובד נוסף של נתונים, למשל תלמיד לומד על תקופת דוד המלך, כאשר הוא הולך ברחוב כל האנשים לבושים כפי שהיו בימי התנך, מדברים בשפה תנכית, והסביבה נראית בהתאם (כל אוטובוס נראה כמו חמור).
Later the student will be able to think to the glasses, instead of saying out loud “call Ronnie”, he will think it and the glasses will call. Imagine a class that communicates over the teacher’s head during a lesson .
מה יהיה על התלמיד האם הוא ייהפך לזומבי שלא ניתן לנתק מהמכשירים כשרמת הריגוש בהם הולכת ועולה, או שהוא בעזרת הטכנולוגיה ימצא עניין אישי בנושאים מסוימים (ניצוצות) שיותאמו ליכולות שלו ויפתח סקרנות ויצירתיות. לאלוהים הפתרונים.
אתן דוגמא לתסריט אפשרי. בינה מלאכותית מסוגלת לייצר ווידאו ומשחקי מחשב בכל נושא. הווידאו מותאם לתלמיד, לתחומי העניין שלו, ליכולות שלו ולסגנון הלימוד שלו. המציאות המדומה משתלבת במציאות ומקיפה את התלמיד בכל שעות היממה.
נניח שאנחנו לומדים על מלחמת העולם השנייה. תלמיד א’ אוהב משחקי אסטרטגיה – המערכת מכינה משחק ובו התלמיד מחליף את גנרל פאטון בזמן הפלישה לנורמנדי; תלמיד ב’ מתעניין בפיזיקה והוא מוצב בלוס אלמוס בפרויקט מנהטן ועוזר בפיתוח האטום; תלמיד ג’ מתעניין במחשבים ומוצב בפארק בלצ'לי בפרויקט אניגמה ועוזר לטיורינג לבנות את המכשיר; תלמיד ד’ מתעניין באקולוגיה ירוקה, ובוחן את ההשפעות של המלחמה על האקולוגיה של אירופה; תלמיד ה’ אוהב ספורט והוא יחליף את היטלר באולימפיאדה בגרמניה...
והמורה? מאחר ויש סיכוי טוב שהוא לא מבין גם באסטרטגיה, וגם בפיזיקה, מחשבים, אקולוגיה וספורט (הוא הרי מורה להיסטוריה), תפקידו לתכלל הכל, לתת את התמונה הגדולה, לעזור בניתוח היסטורי והאמיתות היסטורית, לחבר בין תלמדים שהנושאים שלהם חופפים וכיוצא באלו.
לשם הניסיון ביקשתי מ- chatGPT שיכתוב מחזה בו משתתפים גנרל פאטון ותלמיד שמשמש כסגנו בזמן ה- D day – והופתעתי מהתוצאה (נסו גם אתם).