בינה מלאכותית – טכנולוגיה בלתי נמנעת?

באחד הגלגולים היה לי אופנוע ספורט שמסוגל להגיע למהירות 300 קמ"ש ומאיץ מ-0 ל- 100 תוך 4 שניות. אנחנו נוהגים לתת תכונות למכונות, במקרה הזה מהיר וחזק, ויש עוד תכונות שאנחנו מעניקים לטכנולוגיות כגון חכמה, סקסית, מסקרנת… בפוסט הזה אני מעוניין לבחון תכונה שאני קורא לה "בלתי נמנעת" דהיינו האם יתכן מצב בו לא ניתן לעצור את הטכנולוגיה או את השימוש בה.

לדוגמא, נניח שאתם עקרונית נגד טלפון נייד ולא חלק מהאיימישים. וכעת אתם באים לראיון עבודה ומודיעים בגאווה שאין לכם טלפון נייד, מה הסיכוי שתתקבלו. טלפון נייד הוא טכנולוגיה בלתי נמנעת. רוצים עוד דוגמאות? הסתכלו סביבכם, חשמל, מים זורמים, WAZE, תחבורה, תקשורת...תחשבו על קבלן שמתנגד למערכות ביוב, חקלאי שלא מעונין לעבוד עם טרקטור...

השאלה שאני רוצה לבחון היא מה הסיכוי שבינה מלאכותית תהפוך לטכנולוגיה בלתי נמנעת בחינוך?

לדוגמא, נניח שטכנולוגיה עתידית שמוטמעת בעדשות של הילד שלנו מקשיבה כל הזמן למה שמתרחש סביבו, תדע לזהות מתי מציקים לנער, ולזמן מידית התערבות בוגרת. במקרה כזה ההורים יתעקשו שהילד שלהם יהיה מחובר לטכנולוגיה כל הזמן (כולל לבית הספר). כעת כשהילד נושא עליו טכנולוגיה שכזאת, הוא יוכל בנוסף להיעזר בה כדי לענות על שאלות המורה, להתחיל עם בחורה או כשהוא חוצה את הכביש. זאת טכנולוגיה בלתי נמנעת שכן גם משרד החינוך לא יוכל להתנגד לה.

כדי שהטכנולוגיה תהפוך לבלתי נמנעת, עליה להיות כללית – דהיינו משמשת למגוון שימושים, טוטאלית – דהיינו פועלת כל הזמן במספר חושים (רואה, שומעת, מריחה), תבונית – כזאת שמסוגלת להבין בני אדם, מכירה את המשתמש – יודעת הרבה פרטים על המשתמש, בתפוצה רחבה – מיליארדי משתמשים בעולם.

הבינה המלאכותית שקיימת כבר היום היא כללית ותבונית, המגמה כרגע היא להתפשטות מהירה (בתקווה שלא מדובר בהייפ), היא עדיין לא טוטאלית שכן היא עדיין לא רואה ולא שומעת אבל להערכתי, בשילוב עם הפיתוחים במטאוורס (על זה בפרק נפרד), לא ירחק היום שהמערכת "תראה ותשמע". כמו כן המערכת עדיין לא מכירה את המשתמש, למרות שהיכולות כבר שם, נושא צנעת הפרט עשוי לעקב נושאים כגון יעוץ פרסונלי.

נובע מכאן שיש סיכוי לא רע שהבינה המלאכותית לא רק תכנס לחיינו אלא גם למערכת החינוך!