על פניו ChatGPT ודומיו טומנים בחובם יתרונות רבים למערכת החינוך, ולמרות זאת סיכוי לא רע שהם יחלפו ליד מערכת החינוך בלי להשפיע עליה. לכן לפני שנעמיק במה כן ניתן לעשות ומה ההשפעה הפוטנציאלית, הבה נדבר מדוע לא תהיה השפעה.
>> עברית – כרגע התוצאות בעברית מגוחכות ולא קרובות למשהו שאפשר להשתמש בו, מניסיון העבר (למשל תרגום בין שפות) ייקח עוד כמה שנים טובות עד שהמערכות יעבדו טוב בעברית.
>> אימוץ טכנולוגיה על ידי המורים – אימוץ טכנולוגיה חדשה לוקחת זמן. ככל שגיל המשתמשים עולה ומורכבות הטכנולוגיה עולה, כך עולה זמן האימוץ. כ- 40% מהמורים בישראל מעל לגיל 50, ולכן קל לצפות שתהיה התנגדות מצד רוב המורים לשימוש בטכנולוגיה החדשה, בעוד שהתלמידים יאמצו אותה וימצאו דרכים להשתמש בה (לא תמיד לטובת הלימוד).
>> אימוץ טכנולוגיה על ידי מערכת החינוך – לא מעט טכנולוגיות חדשות אומצו בשמחה על ידי מערכת החינוך, יצרו הרבה רעש תקשורתי והשקעות ענק, אך למעשה אף אחת מהן לא חדרה ליותר מ-5% משעות הלימוד וכולן נעלמו לחלוטין בתוך שנים בודדות (ראה טלוויזיה, סרטים, לומדות, טלפון חכם...).
>> לימוד לשם ציון בלבד – אחד היתרונות של מערכות בינה מלאכותית הוא ביכולת התאמה לתלמיד הספציפי ולכן היא במיטבה כשהתלמיד סקרן, חוקר מעצמו, מחפש תשובות לשאלות שלא שאלו אותו. כאשר המוטיבציה היא לקבל ציון גבוה השימוש העיקרי עשוי להיות - להשקיע מינימום זמן כדי לקבל מקסימום ציון, ולכן מערכת החינוך תתנגד לשימוש בטכנולוגיה.
>> בשלות הטכנולוגיה – כשטכנולוגיה חדשה מפציעה מיד קופצים כולם ומנבאים את עתידה והוא תמיד ורוד פוקסיה או שחור משחור (אין סתם עתיד אפור).
ולא דיברנו על זכויות יוצרים, שמרנות, בורות, פייק ניוז, הטיות מובנות בנתונים...
לסיכום, כיום נהוג 'להשיג' עבודות מוכנות. מאידך למרצים יש כלים לאיתור העתקות. התלמידים למדו בתורם איך לא להיתפס ומאידך התוכנות השתכללו, והקרב נמשך... אלא ש-ChatGPT הוא שינוי פרדיגמה, שאל את השאלה הנכונה וקבל עבודה ייחודית. כעת הזמן שהמורים אף הם ישנו פרדיגמה - נניח לעודד תלמידים לשלב כוחות עם הכלי, לתרום רעיונות חדשים, כיוונים מעניינים...
EN