בילדותי, היה בביתי ארון נעול בסלון שבו שמרו את הממתקים שהיו מיועדים ל"אורחים", המפתח לארון היה מוחבא מפנינו הזוללים הפוטנציאלים. זאת הייתה 'בקרת-ההורים'. אלא שזה לא עזר, תמיד ידעתי היכן המפתח מוחבא (ואני בכלל לא אוהב ממתקים). הפיתויים היום הרבה יותר מתוחכמים, וכך גם הבקרות. בינה מלאכותית תעלה את רמת התחכום. וההורים?
בגיל מסוים המשפט 'המורה אמרה' עטוף בהילה של קדושה. ההילה נמוגה עם הגיל ומוחלפת ב'אבל למה למתן מותר?'. תתארו לכם שתהיה בידי התלמיד ישות יודעת-כל, זמינה תמיד, שמכירה אותו טוב, ומסוגלת לתת עצות, תשובות ואבחנות חכמות ואישיות. ההילה של הישות הזאת לא תימוג ולהורים לא יהיה מענה טוב.
כבר היום מוטמעים אלגוריתמים של בינה מלאכותית ביישומים בסביבת התלמיד כגון טיק-טוק, אינסטגרם או פורטנייט, שעיקר תפקידם לגרום למשתמש לשהות שעות רבות יותר מול המסך. מגמה זאת של שילוב רכיבי בינה מלאכותית תגבר ולתלמיד יהיו יישומים בהם יוכל להתייעץ בכל נושא, 'איך לשכנע את ההורים לצאת לבד לטיול לאילת', 'איך להתחיל עם עדי מכיתה ח'3', 'מי היה קליגולה'. יישומים אלו יתנו לתלמיד תמיכה חברתית, רגשית ופסיכולוגית, והתלמיד יוכל להיעזר בהם בלימוד של כל נושא - מספרדית ועד הכנת כור אטומי במחסן, ויהיו כמובן עוד אפליקציות שהדמיון שלי קצר מלהמציא. חלקן יהיו מעשירות, חכמות, ומועילות וחלקן ממכרות, אלימות ומזיקות. ככל שהתלמיד ישתמש בהן יותר כך הן יכירו אותו ואת סביבתו טוב יותר ואיכות המענה תתאים יותר לצרכי הנער/ה שישתמש בהם יותר ויותר. אנחנו עשויים לגלות שהנוער מעדיף לבלות בחברתם, לשוחח איתם ולהקשיב להם.
הכלים הטכניים שיש בידי ההורים, כגון בקרת הורים או הגבלת זמן מחשב, הולכים ונחלשים כבר היום ויהיו עוד פחות אפקטיביים ככל שהתחכום של הטכנולוגיה ילך ויגבר. מאחר ולהערכתי הבינה המלאכותית תגיע למצב בו היא תהפוך לבלתי נמנעת (ראו – 'בינה מלאכותית – טכנולוגיה בלתי נמנעת') עלינו להתכונן למצב בו היא תהיה נוכחת בחיי הנער/ה כל הזמן.
אם כך, מה עושים? הייתי יכול לייעץ: לתת דוגמא אישית, להישאר עדכני טכנולוגית עם ראש פתוח לשינויים, להיות גמיש, לשתף, וכו'. כל העצות הללו נכונות (ויהיו נכונות גם בעתיד) אלא שהן לא ממש עוזרות להורה הנבוך, מה שכן עשוי לעזור הוא כלי חדש ורב עוצמה שיהיה בידי ההורים בעתיד – בינה מלאכותית . וכבר אמר חכם סיני עתיק שעדיף בקרב להשתמש בכוחו של היריב.
שאלתי את ChatGPT, "אני אב לילד בן 13 , איך להתכונן לעידן הבינה המלאכותית?", "האם למנוע ממנו זמן מסך?", "מה היא מגבלה סבירה?", "אילו סנקציות להפעיל?", "מה לעשות אם הוא לא נשמע לניסיונות שלי?", "האם יש אפליקציות שכדאי לי להשתמש?"... בכולם התשובות היו הגיוניות ומעשיות אם כי כלליות. התשובות כלליות כי המערכת לא מכירה אותי. להערכתי ככל שיגבר השימוש בטכנולוגיה, כך היא תכיר טוב יותר אותנו, את הילדים שלנו ואת היחסים בנינו, התשובות יהיו ספציפיות יותר ומתאימות יותר לילד האישי שלנו. (ראו גם "בינה מלאכותית – ומה עם הפרטיות")
אם זה נשמע לכם כמו הברון מינכהאוזן שהרים את עצמו מהביצה בעזרת משיכה בציצית ראשו, אתם צודקים, אלא שבמקרה הזה אפשר לחבר את הזרוע שמושכת למנוף רב עוצמה.