לפני כעשרים שנים התחלתי להרצות בנושא עתידנות. התחום עליו אהבתי לדבר היה נהיגה אוטונומית, הערכתי שרכב אוטונומי יהיה נחלת הכלל בעוד כ- 20 שנים. באותם שנים – 2004, DARPA (הסוכנות לפיתוח בארה"ב) השיקה תחרות ליצירת מכונית אוטונומית והתוצאות היו מבטיחות. עברו 20 שנים, רכב אוטונומי אוטוטו כאן אבל לא ממש. האם זה גורלה של הבינה המלאכותית שאוטוטו תהפוך את העולם, אבל לא ממש?
בשנות ה- 80 כשיפן הייתה בשיא גדולתה ושפות התוכנה היו דור שלישי, הכריזו היפנים שהם מדלגים על הדור הרביעי (שלא ברור לי מה הוא היה אמור להיות) ועוברים ישרות לדור החמישי שכולל בינה מלאכותית. העולם כולו נרעש, האמריקאים השיבו מלחמה והשקיעו סכומי עתק, והייתה תחושה שהנה מגיעה הבינה המלאכותית. מאוחר יותר חלה התפכחות והתחום דעך והפך למוקצה באקדמיה ובתעשייה. התפתחות המחשבים (כוח מחשוב) ופיתוח אלגוריתמיקה חדשה יצרה את הדור הבא ויש היום הייפ (Hype) מחודש באמונה שהטכנולוגיה הזאת הולכת להפוך את העולם. הכצעקתה?
מצד אחד רואים את ההתפתחות של התחום, לא רק על הנייר, אלא אפליקציות אמיתיות עם תוצרים מדהימים וחברות ענק שמשקיעות משאבים עצומים בתחום. מאידך המוצרים עדיין בוסריים, עם בעיות קשות של שליטה בתוצרים, אמינות ואיכות ויש שאלה לא פשוטה האם ניתן בעתיד לפתור אותן. הבה ניקח לדוגמא את איכות התוצרים. מי ששיחק עם ChatGPT יודע שלעיתים לא נדירות התשובות ממש דביליות או שגויות. הסיבה העיקרית נובעת מהעובדה שהמערכת מבוססות על מידע קיים שנכתב על ידי אדם שאינו תמיד נכון (למשל 'כדור הארץ שטוח'), ולכן יש סיכוי לא זניח שתשובה תכיל חלקים לא נכונים. אלא שהנושא מסתבך שכן המידע בעתיד ייכתב בחלקו על ידי הטכנולוגיה עצמה שכאמור מכיל רכיבים לא נכונים ולכן רכיב אי האמינות בתשובות רק ילך ויגבר. גרוע מכך, יש סיכוי שכותבי התוכן יעדיפו להשתמש בתוכן שנוצר על ידי המערכת ולא ישקיעו בתוכן מקורי ובכך יגבירו את אי האמינות של התשובה. ולא דיברתי על שליטה בתוצרים, ועוד שלל נושאים מורכבים.
כאשר מטוס מתקדם ליעדו, קיימת 'נקודת אל-חזור', מאותה נקודה אין למטוס מספיק דלק כדי לחזור ועליו להמשיך ליעד, גם אם מתגלה הצורך לחזור. לכל טכנולוגיה יש נקודת אל-חזור, שממנה היא תמשיך להתפתח ללא אפשרות חזרה - אנחנו לא יכולים להפסיק להשתמש במחשבים, לחזור לרכב על חמורים או לגור במערות. בינה מלאכותית טרם עברה את נקודת האל-חזור, עדיין אין מספיק שימושים או מספיק משתמשים, מאות מיליוני המשתמשים כרגע בעיקר משחקים/לומדים את המערכת. כדי לצבור עוד שימושים ומשתמשים עלינו לפתור (לפחות חלקית) את הבעיות המהותיות שקיימות בטכנולוגיה, וזה דורש זמן. כיום התחום מושך השקעות ויזמים אלא שיש סיכוי שההייפ הקיים היום יחלוף בטרם עברנו את נקודת האל-חזור ואיתו יעלמו ההשקעות. אם זה יקרה, מערכות שמטבען שמרניות (כגון מערכת החינוך) יהיו הראשונות לעצור את הפעילות בתחום ויעדיפו לא לנסות אפילו.
וכעת לשאלת השאלות - האם הבינה המלאכותית תחצה את נקודת האל-חזור. להערכתי הסימנים מבטיחים - קפיצת הדרך שעשתה הטכנולוגיה, היישומים שכבר קיימים, ההשקעות שנעשות בתחום, התעניינות הציבור, והפוטנציאל הקיים מצביעים על כך שיש סיכוי לא רע שבתוך כעשור הבינה המלאכותית תגיע לרמה שלא ניתן יהיה לחיות בלעדיה. כשהיא תגיע לנקודה הזאת גם מערכת החינוך תאלץ לעלות על העגלה (ראה בינה מלאכותית – טכנולוגיה בלתי נמנעת).