כשהומצא הדפוס, הכנסייה הנוצרית התנגדה ועיכבה את השימוש בו בכ- 100 שנים, כשהופיעו מכונות הטוויה מופעלות בקיטור, הלודטים שרפו את המפעלים שהשתמשו בהם, כשהופיע הרכב בלונדון חוקקו חוקים שגרמו לרכב לנסוע בקצב הליכה. שינויים גורמים לתגובת דחיה ופחד, אך ניסיון העבר מראה שבסופו של דבר השד לא כל כך נורא (אולי להיפך). בפוסט נבחן האם צריך לפחד מהבינה המלאכותית.
המוח שלנו בנוי באופן שמאפשר לו להתאמץ כמה שפחות. לכן המוח שלנו לא אוהב שינויים. שינוי דורש מחשבה, הסתגלות, והרבה עבודה (של המוח). רובנו, שמחוברים בדרך זו או אחרת למוחנו, מרגישים ממש פחד כאשר שינוי מתקרב לעברנו ומשתדלים להימנע מממנו ככל האפשר. כל טכנולוגיה חדשה מביאה עימה שינוי, אך בניגוד לכל הטכנולוגיות, מהגלגל ועד לטלפון חכם, שבדרך כלל ההשפעה שלהם התחילה מקומית והתפשטה באיטית, הרי הבינה המלאכותית הולכת להשפיע כמעט על הכל ומהר. זה מפחיד. אבל...
ניסיון העבר מלמד אותנו, לאחר שהאבק שוקע, יש מרוויחים ויש מפסידים. למשל, עם המצאת המצלמה עלתה השאלה, "מי צריך צייר?" אם אפשר בלחיצת כפתור לקבל תמונה מדויקת של המציאות. אכן חלק מהציירים (כגון ציירי פורטרטים) לא התאימו לדור המצלמות, אך קם דור חדש של ציירים שיתכן והמצאת המצלמה האיצה את התפתחותם (למשל, אימפרסיוניזם, קוביזם, פוביזם, סוריאליזם ועוד מיני איזמים).
Now comes Dall-E and Midjourney. The question returns “Who needs a painter?”, when you can get countless options in seconds. In my estimation, in the same way, some painters will indeed disappear, but in their place new “painters” will emerge who can combine forces with the machine and produce “something” of a new kind. That “something” contains the combination of the advantages of man and machine. As in painting, also in composing, writing software, accounting, law and plenty other professions that seem to be replaced by the machine.
ומה לגבי המורים. גם כאן תישאל השאלה "מי צריך מורה?" כאשר יש מכונה שיודעת ללמד טוב יותר, מתאימה יותר לתלמיד, לא שובתת ומקבלת תוצאות טובות יותר במבחני המיצב (אני מניח שאנחנו לא רחוקים ממחקר שיוכיח שתלמידים שלמדו בעזרת בינה מלאכותית קיבלו ציונים טובים יותר בבגרות כזאת או אחרת).
להערכתי, גם כאן בדומה לשאר המקצועות, שילוב של אדם ומכונה לא רק שלא ייתר את מקצוע המורה אלא יגרום לכך שאיכות ההוראה והחינוך ישתפרו. למורה יתפנה זמן בו הוא יוכל להתרכז בהנחיה וחינוך מותאמים לכל תלמיד ותלמיד, וייתן למכונה לבצע את החלקים הטכניים של לימוד, שינון, תרגול והעברת ידע. כפי שראינו ישרדו אלו שיהיו מוכנים לאמץ את השינוי וילמדו כיצד לשלב את היכולות הייחודיים של המכונה ביכולות של המורה (ראה "לאדוני באהבה" – האם בינה מלאכותית תחליף מורה?).
So should we be afraid of artificial intelligence? Our reaction to fear is usually ‘fight or flight’, so I suggest “let’s be afraid”, if only to fight (hopefully not run away ), and as in any war let’s prepare for it, learn the environment, get to know the “enemy” and plan a strategy.