דירוג חברתי
אפריל 25, 2024
מזה לא מעט שנים קיימת בסין תוכנית לשיפור האזרח. בתוכנית (עדיין בשלב הפיילוט) נקבעו התנהגויות טובות, לדוגמא: לבקר את ההורים, לעזור לקהילה, לתרום למפלגה (כסף); והתנהגויות רעות, לדוגמא: לא לשלם חובות, להתחבר לאזרחים "רעים" או לירוק ברחוב. כל אזרח צובר נקודות והשיקלול שלהן יכול להשפיע על נושאים כגון קבלה לעבודה, קבלה ללימודים של הילדים, יציאה מחוץ לגבולות המדינה וכן הלאה. מדינות כגון רוסיה וונצואלה שוקלות אף הן להפעיל תוכנית דומה.
לי כאדם מערבי הדבר נשמע נורא, וניסיתי להבין מדוע. נתעלם לרגע מהעובדה שהמדינה מחליטה מה הוא אזרח טוב, ואפילו נתעלם מהעובדה שהממשל מחזיק את כל כמות הנתונים הללו על כל אזרח ויכול להפעיל מניפולציות כרצונו (רעיון דיסטופי למדי). הרי המטרה היא חיובית, רוצים אזרחים טובים יותר. מדוע זה גורם לי לגירוד כל הגוף? הרי כל הזמן מדרגים אותי, ציונים בבית ספר, הערכה במקום עבודה, דירוג בחברת האשראי וכן לייקים ברשת חברתית ובאפליקצית שידוכים.
לעניות דעתי, המפתח הוא המוטיבציה. כאשר אני מדבר על אזרח טוב (הדגש על המילה טוב), יש חשיבות למוטיבציה שגרמה לו להיות "טוב". אם זה רק מאחר והאזרח מפחד (שלא יקבלו את ילדיו לאוניברסיטה, או לצאת לחו"ל), או מעוניין במנעמי השלטון, או שהוא באמת עושה את הטוב כי הוא מאמין בו. אני מוצא פגם בחינוך שמבוסס כולו (או אפילו רובו) על מקל וגזר.
This is directly linked to the activity of “ניצוצות" שמנסה להעביר לתלמידים את המסר שניתן לפעול מתוך מוטיבציה פנימית (גם אם לא כל הזמן).
The idea for the post came from the podcast “Understanding China” episode 52.
חרדת החמצה
אפריל 11, 2024
אני חבר בקבוצה של רוכבי אופנועים "הרפתקה" (כאלו שחוצים יבשות). בכל רגע נתון יש מספר רוכבים באפריקה, פרו או מונגוליה שהייתי שמח להתחלף איתם, ולכן בכל פעם שאני נכנס לקבוצה אני חווה התקף FOMO קל.
FOMO (Fear Of Missing Out) או 'חרדת החמצה' היא תופעה פסיכולוגית בה אדם מפחד שהוא מחמיץ חוויה שאנשים אחרים חווים. FOMO מתבטא בקושי להנות מאחר ותמיד יש חשש שיש חוויה טובה יותר. לדוגמא יצאתי לדייט, הדייט היה טוב אך במקום להעמיק את הקשר אני ממשיך לחפש אולי יש דייט טוב יותר.
התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות העצימו את התופעה שכן אנו חשופים כל הזמן לחוויות (בעיקר המלהיבות) של אנשים בסביבתנו ומרגישים שרק אנחנו מחמיצים. נשאלת השאלה מה קורה לנוער שמבלה בטיק טוק ודומיו שעות רבות, האם הם בחרדת החמצה מתמדת?
לדעתי מדובר כיום על מונח אנכרוניסטי. בכל המחקרים האחרונים שקראתי בנושא קיים בלבול בין תחושה החמצה, לבין נוכחות (אובססיבית) ברשתות חברתיות. אנו המבוגרים חווים FOMO מאחר וחונכנו על ערכים של התמדה ומוצקות (tangible) דהיינו מעריכים דברים שאפשר לגעת על פני דברים וירטואליים, ולכן קשה לנו להיות בו זמנית במספר אירועים. לעומתנו הדור הנוכחי שנוכח כל הזמן במרשתת, מתחבר בקלות לחוויות וירטואליות ומסוגל לעבור בקלות בין חוויות שונות בו זמנית, ולכן תחושה ה- FOMO אם קיימת, הרבה פחות משמעותית עבורם.
אגב בלי ניסיון לעורר FOMO או משהו – אנחנו כעת באפריקה מטיילים (אבל לא על אופנוע) 
.
טכנולוגיה נעלמת
March 28, 2024
קווין קלי אחד הפילוסופים של טכנולוגיה המשפיעים בימנו, טוען בספרו "מה הטכנולוגיה רוצה", שטכנולוגיה לא נעלמת, מרגע שטכנולוגיה תפסה היא כאן כדי להישאר. כדי לאשש את ההנחה בחן קלי מגזין בן 100 שנה המציג כשש מאות מוצרים, ומצא כי כול המוצרים עדיין מיוצרים גם כיום.
גם אני בחנתי ספר שמצאתי בשוק פשפשים משנת 1949, ומכיל פטנטים שלדעת המחברים הם מגוחכים, שנרשמו ברשם הפטנטים בארה"ב במאה שנים שקדמו להוצאת הספר (משנת 1850). ניתן היה לצפות שמאחר והאוסף היה מגוחך בעיני מחבר הספר, חלק מטכנולוגיות ייעלמו. אך לא כך היה – הרוב המוחלט של ההמצאות שמתוארות בספר נמצא בשימוש גם כיום, כולל למשל, הליכון לכושר, סקטים, שעון שממיר בין מטבעות, מזגן, מיטה מחוממת, צוללת לחקר קרקעית הים וחד-אופן.
יש הגדרות שונות לטכנולוגיה, אני אבחר אתת ההגדרה של ז'ק אלול, פילוסוף צרפתי: טכנולוגיה היא כל מה שמשפר את היעילות שלנו, ולכן כוללת לא רק מכשירים פיזיים כמו הליכון, אלא גם המצאות וירטואליות כמו לוח הכפל וגם תפקידים כמו חייל ושיטות פעולה כמו לוחמה בשטח בנוי.
Therefore, a teacher in a classroom giving a lecture can be defined as ‘technology’. And if technology doesn’t disappear, teachers probably won’t either, despite the introduction of competing technologies such as artificial intelligence. By the way, this does not mean that the teacher or the way the lecture is delivered will not change, but the teacher is probably here to stay. Just saying 
ציונים
מרץ 21, 2024
הסיבה העיקרית שתלמיד כיום משקיע בלימודים קשורה בתעודה אותה הוא מקבל בתום הלימודים והציונים שבתוכה. התעודה ברובה בנויה על ידע אותו חשף התלמיד במבחנים ובעבודות. זאת אומרת שהתלמיד מונע בעיקר על ידי מוטיבציה חיצונית ונושאים כגון סקרנות, יצירתיות, ביקורתיות ומשמעות, נדחקים לשוליים שכן התלמיד לא נדרש להם.
כבר היום קשה להפריד בידע שהגיע מהתלמיד ומזה שהגיע מהמכונה (ואולי אין צורך להפריד), המגמה הזאת תלך ותגבר בעזרת AI, המוטיבציה החיצונית בדמות ציונים ותעודות אמורה להיחלש אם לא להיעלם (למי יינתן הציון - לתלמיד, למכונה, או לשניהם יחד?). נשאלת השאלה כיצד ניתן להניע את התלמיד בעתיד. כיצד אדם, בייחוד נער מתבגר, ימצא את הכוח ללמוד נושאים חדשים, להתמיד בלימוד ולהשקיע את האנרגיה הדרושה כדי להתמקצע בתחום כל שהוא. אני מאמין שעל מערכת החינוך והפועלים בתוכה לעבור באופן מדורג להנעה פנימית, זאת אומרת לגרום לתלמיד למצוא מה משמעותי, מעניין או מאתגר אותו להפוך אותו לעיקר חיו.
יתכן שאני בת יענה שמסרב להכיר בעובדה שאנחנו מקבלים ציונים כל הזמן - כמה לייקים קיבל הפוסט שלי, ציון הקרדיט שלי לקבלת הלוואה בבנק, ציוני התואר בקבלה לעבודה ומה הציון שלי בטינדר (ציון סמוי) שקובע מי משדכים לי וכן הלאה במסעדות ומלונות, ברכישות....
כאשר אני בוחן את עצמי, רוב הפעילויות החשובות לי מונעות על ידי מוטיבציה פנימית, איזו עבודה אקח, במה אתנדב, איך אגדל את ילדי ולמי אצביע בבחירות. כולם אמנם נגועים בשיקולים חיצוניים אך עיקרם אמונה שזה הדבר הנכון לעשות, דהיינו פנימי.
In “ניצוצות" אנחנו משתדלים שלא יהיו ציונים, וכאשר כן נותנים ציונים אנחנו משתדלים שהם יהיו בהערכה חלופית (על כך באיגרת נפרדת).
הקרב נגד הטכנולוגיה
מרץ 14, 2024
על פי מנכ"ל אינטל לשעבר בראיין קרזניץ, בתוך חמישים שנים שבב המחשב עובד מהר יותר (פי 3,500), דורש פחות אנרגיה (פי 90,000) וזול יותר (פי 60,000). אם חיפושית שנת 70 הייתה משתפרת באותו יחס, היא הייתה עולה היום 10 אגורות, נוסעת במהירות חצי מיליון קמ"ש וצורכת ליטר על כל מיליון ק"מ. זאת האצה אקספוננציאלית.
לעומתו טוען אריק טלר, מנכ"ל מעבדות המחקר של גוגל, שקצב ההסתגלות של האדם לשינויים גדל לינארית.
דהיינו קצב ההסתגלות שלנו לשינויים איטי משמעותית מקצב השינויים שמביאה איתה הטכנולוגיה. נראה שבשלב כלשהוא (אולי כעת?) לא נוכל להסתגל מספיק מהר.
יתכן שזה הבלבול שאנחנו חשים כעת. נושאים כמו בינה מלאכותית, מכונה שלומדת, פייק-ניוז, הפרעות למידה, מטבעות ווירטואליים,... ממש מבלבלים.
מאחר ואנחנו לא באמת יכולים להשפיע על קצב הקידמה המדעית (נושא לשיחה אחרת לגמרי), מעניין לבדוק כיצד ניתן להשפיע על קצב ההסתגלות של האדם. ניתן לחשוב על שלושה כיוונים:
>> שימוש בטכנולוגיה כדי להאיץ את קצב ההסתגלות אליה, לדוגמא הכתב, הדפוס, התקשורת האלקטרונית, האינטרנט או יכולת הבנת דיבור, עוזרים לאדם להתמודד עם כמות גדולה יותר של מידע וידע.
>> חוקים, תקנות, אתיקה ומדיניות, שמתעלים את הידע, ושומרים את התפתחות המדע בתחום שמגן על האדם.
>> ואחרון חביב, חינוך. בעזרת חינוך ניתן לגרום לאדם לפתח גמישות מחשבתית, יצירתיות יכולת לימוד עצמית וכיוצא באלו תכונות שעוזרות לו להתמודד עם התקדמות המדע.
And from here the reference to “ניצוצות - שיעור אחר” is clear (at least clear to me ).
לו הייתי מורה
מרץ 7, 2024
במאמר שפורסם ב- Education Science אך לפני חודשים ספורים בנושא שימוש בבינה מלאכותית בבית הספר ניתנו עצות למורים כיצד להתייחס לשימוש. לא אלאה אתכם בנושא כי הוא גרם לי להרים גבה (בלשון המעטה). באופן כללי במאמר מייעצים לשלוח את התלמידים לספריה, להסביר להם על מגרעות הטכנולוגיה, וללמוד כלים שמזהים כתיבה מבוססת-בינה-מלאכותית (העתקה). בקיצור מתכחשים לנושא.
I was thinking about what advice I should give today to a teacher who is interested in preparing for the revolution. We can talk about learning about the technology, connecting to it, integrating it into our teaching methods, etc. But unfortunately, in the race for technology, the chances are that the students will in most cases be a step ahead of us. That’s why I say “yes, don’t be left behind” but that won’t be the main recommendation.
לדעתי התלמידים יצטרכו אותנו (מורים, הורים ומבוגרים) פחות ופחות כדי להעביר להם ידע (את זה יעשו המכונות לפחות טוב כמונו). הם יצטרכו אותנו בצד הרגשי, חברתי, התומך, המעודד, המייעץ,האנושי, ולכן אני צופה שיחול מעבר הדרגתי ממורה לחונך. כל מורה עוסק כבר היום בהיבטים חברתיים ופסיכולוגיים של הטיפול בילד כחלק משגרת עבודתו, להערכתי, היבטים הללו יורחבו עם כניסת המכונות. לכן, יתכן ורצוי לשקול לשלב בתהליך הכשרת מורים (לפני הכניסה להוראה ובמהלכה) העמקה בנושאים כגון גישור, אימון (mentoring), עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, יעוץ חינוכי, טיפול באומנות וכיוצא באלו.
Therefore, if I were a teacher (and unfortunately I am not), I would try this direction – even if it doesn’t help, it won’t hurt.
אינסטנט סרט
פברואר 29, 2024
בעונותי אני כותב בימים אלו ספר יחד עם ידידתי פרופסור אורית חזן על עתיד החינוך בעקבות כניסת הטכנולוגיה. לפני כחודש וחצי כתבנו "בעת כתיבת הספר, יכולות הבינה המלאכותית ביצירת סרטים הינן ברמה נמוכה. אין לנו ספק שעד פרסום הספר ניתן יהיה ליצר סרטונים (באיכות ביתית) מטקסט. דהיינו, נכתוב 'נא להפיק סרטון מצחיק של צפרדע מדברת בטלפון וקופצת אתו לשלולית' ונקבל סרטון מקורי בהתאם...".
כאמור זה נכתב לפני כחודשיים וחשבנו שייקח כשנה עד שנגיע ליכולות שמתוארות בפסקה, אלא שלפני שבוע הכריזו OpenAI על 'סורה', אפליקציה שעושה בדיוק את זה. הם אמנם לא שחררו עדיין את האפליקציה לקהל הרחב מאחר והם רוצים להבין את ההשלכות המפחידות של זה עלינו העם. (אבל להזכירם הם לא שחררו את ChatGPT בגרסאות הראשונות בדיוק מאותה סיבה).
ואכן מערכת שמייצרת מציאות בהבל פה מפחידה, אבל אני רוצה דווקא לחשוב על מה שזה יכול לעשות לחינוך ולהלן דוגמא:
תלמיד שמעניינת אותו מלחמת העולם השנייה, יכתוב "סרט על ה- D-Day במלחמת העולם השנייה מנקודת המבט של הגרמנים, באורך 45 דקות" ויקבל סרט או עולם ווירטואלי תלת ממדי בו הוא יהיה חלק מהחוויה הווירטואלית: ייפגש עם פילדמרשל רומל, ישתתף במשחק אסטרטגי בו הוא ישנה עובדות היסטוריות ויבחן מה-היה-קורה-אם. למשל מה היה קורה אם היו רשתות חברתיות באותה תקופה – האם השואה הייתה מתרחשת, או סתם ישתתף במשחק מלחמה. התלמיד יוכל לחקור בעולם הווירטואלי היבטים אחרים מתקופת מלחמת העולם השנייה כגון מה הייתה האופנה, עבודת נשים, תפקיד העיתונות או ההשפעה של המלחמה על ילדים וכל זאת כשהוא חלק מהתקופה… איזה כייף ללמוד.
שימו לב שזה עובד טוב כשהתלמיד מתעניין (דהיינו בעל מוטיבציה פנימית). ואנחנו בניצוצות עובדים קשה כדי שיהיו לנו תלמידים מתעניינים ונגביר את הקצב.
LEGO-LOGO
פברואר 22, 2024
בסוף שנות השמונים הגיע לבתינו ה-PC הראשון, עם דיסק של 10MB (היום מספיק לאחסון שתי תמונות) ושני כונני דיסקטים של 160KB כל אחד (היום לא מספיק לכלום). כתוכניתן במקצועי, דבר ראשון פיתחתי משחק נחשים ב- BASIC שהתקבל בהתלהבות על ידי הילדים (שזוכרים אותו עד היום). ודבר שני ניסיתי ללמד את הילדים תכנות בעזרת תוכנת LOGO. מוצר שפותח על ידי סימור פאפרט מתמטיקאי ומדען מחשב מ- MIT שהאמין שלמידה צריכה להיעשות דרך עשייה ופעילות מהנה.
שפת LOGO היא שפת תוכנה גרפית פשוטה שבעזרתה ניתן לשלוט על צב (turtle). המשתמש יכול בעזרת פקודות תכנות פשוטות להניע את הצב וליצור צורות על המסך. במשך שבועות ניסיתי לשכנע את הילדים לדאוג לצב אך ללא הצלחה (אולי הם היו קטנים מידי לאתגר). בשלב מאוחר יותר חברו LOGO לחברת הצעצועים LEGO ויצרו ביחד רובוט שניתן להרכיב בתצורות שונות ולשלוט בו בעזרת התוכנה.
פאפרט חשב ש- LOGO יעשה שינוי רדיקלי במערכת החינוך והשקיע מאמצים רבים בהטמעת התוכנית במערכת החינוך. בשלב הראשון אומצה התוכנית על ידי 'משוגעים לדבר' והיא נחשבה להצלחה, ובמהרה מדינות ברחבי העולם אימצו אותה... לתקופה קצרה! ותוך זמן קצר הפכה התוכנית מדרך לשילוב צורות חדשות בהוראה ולמידה לתוכנית במבנה חינוכי ישן, והכלי תויג מחדש כ"כלי ציור" ולא בתור זרז לחשיבה או כלי למידה חדשני.
לוגו התווסף לרשימה הארוכה של ניסיונות לשינוי יסודי במערכת החינוך בעזרת טכנולוגיה, שאומצו בכיתות רבות, ודי מהר נדחקו לשוליים ונעלמו בלי שהותירו עקבות לנוכחותם. רשימה חלקית תהיה: שימוש ברדיו בכיתה, קולנוע, טלוויזיה, לומדות, מולטימדיה, משחקי מחשב, אינטרנט, לוחות חכמים ועולמות ווירטואליים. ותהיתי האם זה גם יהיה סופו של שימוש באינטליגנציה מלאכותית בחינוך?
אבא בא מהעבודה
פברואר 15, 2024
You know this phrase: ‘If you don’t eat, a policeman will get you…’, have you used it? My mother had a variation on the phrase: ‘if you don’t study, just wait when your father comes’.
These sentences are a derivative of a behaviorist education method, i.e. a carrot and a stick. Today, threats are used less with police officers (I wonder why), but the idea ‘if you don’t study, you’ll fail the exam’ also comes from the same behavioral education method.
Behaviorism is considered an educational approach for more than 100 years (but in fact it has been used since forever – ‘if you don’t learn, you’ll get smashed by the ruler’), which emphasizes the relationship between environmental stimuli and behavioral responses. You probably know Pavlov’s study of the salivating dog. During the 20th century, most teaching methods were of the type of reward and punishment, i.e. behaviorist methods.
אלא שהתקדמנו מאז ויש לנו שיטות חדשות יותר (וגם הן לא צעירות מי יודע מה).
> קוגניטיביזם: מתמקדת בתהליכים פנימיים כגון חשיבה, זיכרון, הבנה, פתרון בעיות וקבלת החלטות.
> קונסטרוקטיביזם: מתמקדת בבניית ידע באופן פעיל תוך אינטראקציה עם הסביבה.
> סוציאלקלטוריזם: מתמקדת בהשפעה של גורמים חברתיים ותרבותיים על תהליך הלמידה
So many “..isms”, so why do we still mainly teach in the behaviorist method, ‘if you don’t study you won’t have a matriculation’?
וניצוצות לאן אנחנו שייכים... בטוח לא ביהביוריסטי, אבל אם תשאלו כל מורה תגלו שאף אחד לא מלמד בשיטה הזאת 
…
סקר דאבוס 2023
פברואר 8, 2024
לא מזמן יצא סקר של דאבוס אודות עתיד המשרות בעולם שמקיף מעל ל- 800 חברות, המעסיקות יחד מעל ל- 11 מיליון עובדים, ב- 45 מדינות ובוחן השלכות התעסוקה בחמש שנים הקרובות (2023-2027).
לא נדבר כאן על משרות אלא על מיומנויות נדרשות (אגב אם תהיתם חינוך וחקלאות זה מה שנדרש ברמה עולמית בעתיד הקרוב וספציפית מורים מקצועיים לתיכון ואוניברסיטה, ונהגי ציוד חקלאי כבד).
החברות התבקשו לדרג את המיומנויות הנדרשות מעובד. ותשובתם: חשיבה אנליטית וחשיבה יצירתית הם הכישורים החשובים ביותר לעובדים. המיומנויות הבאות בחשיבותם קשורות למסוגלות עצמית - חוסן, גמישות וזריזות; מוטיבציה ומודעות עצמית; סקרנות ולמידה לכל החיים. רק לאחר מכן מגיעות תכונות כגון אמינות ותשומת לב לפרטים, אוריינות טכנולוגית, אמפתיה, מנהיגות ויכולת בקרת איכות.
מבין כל התכונות התכונה שהדרישה לה צומחת הכי מהר היא חשיבה יצירתית ולאחריה אוריינות טכנולוגית. מעניין לציין את התכונות שחשיבותם יורדת (הפתעה!!!) - יכולות קריאה, כתיבה, מתמטיקה, זריזות יד, סיבולת ודיוק.
זאת באמת הפתעה!!! מעסיקים של 11 מיליון עובדים בכל העולם מחפשים אנשים יצירתיים גמישים וסקרנים – אנחנו מציעים להם לבוא לדבר עם "ניצוצות - שיעור אחר” 
.
מקל וגזר
פברואר 1, 2024
רק במהלך לימודי הדוקטורט שלי (בגיל מבוגר) גיליתי שאני לא מסוגל ללמוד בעל פה (בכלל), שקשה לי לקרוא מאמרים אבל עם ספרים אין לי בעיה, מרוכז הרבה יותר מוקדם בבוקר, וחסר חשק לשבת ליד המחשב לאחר ארוחה.
ואני בטוח שאם היה לי את הידע הזה בגיל בית ספר הייתי מבלה הרבה פחות שעות אצל המנהל.
ולמרות שלי לקח 50 שנים ללמוד לגבי עצמי, אני מאמין שבינה מלאכותית יכולה לעזור לנו ללמוד לגבי עצמנו, הכיצד?
הלימוד האנושי, ברובו פועל על עיקרון המקל והגזר (מאד ביהביוריסטי המשפט הזה). תלמיד לומד למשל שאם הוא הקדים ולמד, הציון שהוא יקבל יהיה גבוה יותר. ולכן מתקבל חיזוק שההתמדה משתלמת.
מערכת החינוך בוחנת / מעודדת כמות קטנה של פרמטרים, לדוגמא ידע, עבודת צוות, התמדה, משמעת. בעוד שמערכת שנתמכת על ידי מנגנון למידת מכונה (בינה מלאכותית) יכולה להסתכל על כמות עצומה של פרמטרים שחלקם נראים שוליים ופחות חשובים. לדוגמא, מה צבע החולצה של המורה, עוצמת האור בחדר וגובה הקול של השכן, מנח הישיבה, סוג המדיה, אורך המאמר, שעה ביום, מורה זכר או נקבה, מבוגר או צעיר, גמיש או קפדן... וכיוצא באלו פרמטרים.
מערכת שמנטרת את התלמיד כל הזמן תגלה שסרטון קצר עובד טוב יותר מהסבר כתוב, שפונט אריאל המתאים ביותר ושמורה קפדן מרתיע, וכן הלאה, אלפי פרמטרים מתוכם ניתן ליצר פרופיל תלמיד ומעטפת למידה אשר יכולה לשפר את תהליך הלמידה של התלמיד. (פרסונליזציה על סטרואידים).
ועל נושא חדירה לפרטיות, בטיחות המידע ואתיקה נדבר בפוסט אחר. ואתם בטח אומרים שהמחשב ילמד לבד ויעזוב אותנו בשקט
מציאות מדומה?
ינואר 25, 2024
לפני 12 שנים התפרסם יוטיוב של גוגל בו נראה העולם מבעד לעדשות המשקפיים של אדם שמסתובב בעיר, עולה על הגג ומשמיע לחברה שלו שיר שהוא מנגן ביוקללי על הרקע של שקיעה עירונית. אלו היו גוגל גלאס, משקפים חכמים שיוצרו על ידי גוגל והופצו לניסיון בלבד. המשקפיים בעלי מצלמה ומיקרופון מובנה, אפשרו בטכנולוגיית מציאות רבודה (Augmented Reality) לעזור בניווט, לקבל שיחות, לקרוא הודעות ולראות תמונות ישירות על המשקפיים.
המוצר יצר הייפ גדול בקרב כל משתמשי הטלפונים החכמים בעולם. אני זוכר את עצמי חושב שהנה סוף כל סוף מוצר שיכנס לכיתה ויעזור בלימודים. אלא שמיד עם יציאתו החל לחץ מצד בודדים וארגונים לא להשתמש בו, מחשש לאיבוד פרטיות בעקבות השימוש במשקפיים, דווח גם על מקרים שאנשים גורשו ממקומות ציבוריים מאחר וחבשו משקפיים כאלו.
שנתיים מאוחר יותר (בשנת 2014), הכריזה גוגל על עצירת הפרויקט שטרם חודש עד היום. חשוב לציין שבנוסף להתנגדות לשימוש, היו במוצר גם בעיות טכניות והוא מעולם לא הגיע לבשלות ולא נמכר לאנשים פרטיים.
מאז עברו תריסר שנים עולם הגד'טים התקדם מאד, אבל משקפיים כאלו (למרות שיש כמה מוצרים שמתיימרים), עדיין לא הגיעו לרמה שהובטחה באותו סירטון. ואני שחלמתי על מוצר שיוכל להכנס לכיתה ולעזור בלימודים כנראה צריך לחכות עוד 12 שנים כדי שיהיה לנו מוצר מתאים .
למה לי בינה
ינואר 18, 2024
רציתי לכתוב מאמר באנגלית (בנושא טכנולוגיה בלתי נמנעת), כתבתי אותו בעברית, תרגמתי אותו לאנגלית בעזרת גוגל טרנסלייט והזנתי אותו ל-chatGPT עם בקשה שישפר את האנגלית שלי במאמר. ואכן המאמר שיצא היה נראה ממש טוב כאילו כתב אותו דובר אנגלית מלידה…
אבל (תמיד יש אבל), בהתבוננות מקרוב גיליתי שהמכונה לקחה לעצמה חירות במקומות שלא הייתה אמורה להתערב, שינתה הגדרות, הורידה דוגמאות וקצצה בתוכן (אולי הוא היה משעמם אבל היי אם היינו קוצצים את כל מה שמשעמם היו נשארות מעט מאד מילים בעולם). מאחר וזה היה מאמר מדעי הייתה משמעות לכל מה שהיה במקור ולכן עברתי על התוצאה, השוותי למקור ותיקנתי.
לאחר כל זה שלחתי עוד פעם את המאמר למכונה הפעם בבקשה שתתקן רק אנגלית (בניגוד לבקשה הקודמת שביקשה שיפור) ואכן יצא מאמר שופרא דשופרא.
And then it hit me. Artificial intelligence today is a powerful tool when you’re a ‘semi-pro’. If you don’t understand anything and rely on artificial intelligence the result will usually contain errors and won’t necessarily say what you wanted, on the other hand, if you’re an expert you don’t need the tool, you know better than it, but if you’re a semi-professional, the machine elevates your professionalism. That is, the combination of man and machine is what created the optimal product.
Let’s go back to the example: in Hebrew I didn’t need the machine, if I tried to translate into Italian (which I don’t know at all) the result would be reasonable but not publishable, but in English, where my knowledge is not bad, the machine helped me a lot.
ואם נשליך זאת על התלמידים, הבינה המלאכותית יכולה לעזור כאשר התלמיד מבין את השאלה ומה התשובה שהוא מצפה לקבל. אם הוא לא יודע כלום ורק זורק את השאלה למכונה, לא רק שלא יהיה שם לימוד, גם התוצאה לא תהיה משהו.
אושר
ינואר 11, 2024
בימים אלו יצא בארה"ב ספר מאת המחברים של הספר 'אומת הסטרטאפ', שטוען שישראל היא מדינה מיוחדת, רמת האושר כאן היא מהגבוהות בעולם, כמות ההתאבדויות נמוכה, תוחלת חיים גבוהה, ורמת האלכוהוליזם נמוכה. והמסקנה שלהם שכדאי לחיות הארץ. אם נתעלם מהאירוניה שבתיזמון הספר, נשאלת השאלה (על ידי לא מעט חוקרים) האם אנחנו מאושרים יותר או פחות מאנשים שחיו בעבר (למשל קיצור תולדות האנושות/הררי או- Futuring/Cornish).
Has progress (with the help of technology) made us happier? – because if not, why bother.
אושר כמו אהבה, ותחושות אחרות אינו ניתן למדידה (לפחות לא בשלב הזה), בניגוד לנושאים שניתן לקמט למספרים כגון אינפלציה ותוחלת החיים, הרי מדד האושר הוא סוביקטיבי.
גם אם נשאל את אותו האדם לגבי מידת אושרו באותה סיטואציה בהפרש של שבוע הוא עשוי לתת תשובות שונות. איך ניתן אם כך להשוות את מידת אושרם של אנשים שמפרידות בניהם שנים רבות? החלוצים שחיו בישראל לפני מאה שנה, חיו בתת תנאים, מתו בהמוניהם, ורקדו בלילות. האם הם היו יותר או פחות מאושרים מאיתנו שישנים בחדרים נטולי יתושים וממוזגים, עובדים תשע שעות ביום והולכים לפסיכולוג פעם בשבוע.
מחקרים מראים שלכל אדם יש רמת אושר בסיסית שבה הוא נמצא רוב הזמן. אירועים חריגים (לדוגמא זכיה בירושה מדוד שלא ידעו על קיומו או תאונת דרכים) עשויים להסיט אותו מהרמה הבסיסית אך במהרה הוא יחזור אליה.
קיימים נושאים שיכולים להשפיע על רמת האושר הבסיסית ולשנות אותה, לדוגמא, עוני מתחת לרמה מסויימת (חוסר במזון, כסות וצרכים בסיסיים), או מחלה במצב התדרדרות מתמיד (להפתעתי לא מצאתי השפעות חיוביות אשר משנות את הרמה הבסיסית לאורך זמן).
ניתן להניח שרוב בני האדם רוב הזמן נמצאים במצב הבסיסי שלהם ולכן כנראה האושר של אדם שנמצא במצבו הבסיסי זהה, ולא חשוב אם הוא צייד לפני עשרת אלפים שנה, מלך באירופה לפני חמש מאות שנה או מתכנת מחשבים בימנו.
הבשורות הטובות אם כך הן שצריך לחכות קצת ואושרנו הירוד הנוכחי יחזור לנורמלי (כל אחד והנורמלי שלו).
מהפכה בהוליווד?
ינואר 4, 2024
השיר Heart on My Sleeve חובר והולחן על ידי מערכת בינה מלאכותית של גוגל (ghostwriter). תוכנה אחרת של גוגל (WaveNet) יצרה קולות שמדמים את הזמרים Drake ו- The WeekEnd. השיר שנוצר צבר מיליוני השמעות והוגש לפרס הגרמי. השיר (יציר המכונה) נפסל על סיבה טכנית שהוא לא הוגש על ידי חברת תקליטים. (ראה here)
שביתת התסריטאים בהוליווד הסתיימה בניצחון התסריטאים. נחתם הסכם שאומר שלא יכולים לחייב תסריטאים להשתמש בבינה מלאכותית וגם אם הם משתמשים בה מתייחסים לתוצר הסופי כאילו שהתסריטאי כתב את כולו.
With all the modesty, I believe that Grammy and the Screenwriters’ Union are grossly mistaken. At best they gained some time and at worst they harmed the creators and screenwriters who have no incentive to learn the new tools that will very soon replace them (the emphasis in the last sentence on the word ‘learn’).
העבר מלמד אותנו שמי שלא אימץ טכנולוגיה חדשה הוחלף על ידי מי שאימץ אותה, אבל יותר מזה טכנולוגיה חדשה דוחפת את העולם לכיוונים שלא חשבו עליהם, למשל המהפכה התעשיתית דחפה לטיפול בעבודת ילדים, הרכב הגביר את העיור, הרכבת דחפה למלחמות עולם, הדפוס לחילון ובית הספר המציא את הילדות.
לכן מה אני חושב שצריך לקרות כשמפציעה מהפכה טכנולוגית - טווח קצר לימוד, לימוד, לימוד, טווח בנוני אימוץ החלקים שיכולים להועיל לי בטכנולוגיה וטווח ארוך התכוננות למהפכה הבאה.
In “ניצוצות - שיעור אחר” we are looking for ways to integrate artificial intelligence in education, this week for example a course for teaching assistants started at Herzog College led by “Nitzotzot – Shiur Acher”.
למה חברות נופלות
דצמבר 28, 2023
חברת התעופה פאן-אם נוסדה בשנת 1927. היא היתה הראשונה להטיס נוסעים מסביב לעולם, הראשונה שרכשה מטוסי סילון, עבורה נבנה בואינג 747, בשיאה היא טסה ל- 160 יעדים והיתה אחת מחברות התעופה הגדולות בעולם. בשנת 1991 הכריזה החברה על פשיטת רגל.
זה לא הסיפור היחיד של חברה ששלטה בשוק ונגוזה כמה שנים מאוחר יותר, לדוגמא, נוקיה, קודק, בריטניקה או פולרויד (ואם מעוניינים בעוד דוגמאות ראו בספר "הבלחות" של ספי בקל).
תחרות, ניהול כושל, רגולציה, שינוי בטעם הצרכנים, כולם יחברו להפיל חברה שלא מחדשת כל הזמן ומתאימה את עצמה למצבים משתנים בשוק.
לא כך במשרדים ממשלתיים, הם כאן כדי להישאר. האיכות עלולה לרדת, המחיר עלול לעלות (או שניהם יחד), אבל הם כאן וקשה עד בלתי אפשרי להזיז אותם.
לדוגמא, תקציב משרד החינוך בשנת 2000 היה כ- 10,000 ₪ לתלמיד בממוצע, בשנת 2023 (לפני המלחמה) תקציב משרד החינוך עלה ל- 32,500 ₪ לתלמיד. ומה קרה למערכת החינוך בזמן הזה כולנו יודעים.
It’s not that there aren’t solutions – raising the quality of teachers, decentralizing powers to schools, investing in education and not in studying, adapting curricula to a dynamic world, finding new models for learning…
נכון קשה לנער משרד ממשלתי, אך אולי (ואני אומר 'אולי' בזהירות רבה), אולי זה הזמן לשנות משהו. אנחנו על סיפה של מהפכה בהרבה תחומים בחיינו ויתכן שכדאי לשים לב למערכת החינוך גם כן.
תמיד ברשת
דצמבר 21, 2023
"מכתב לאמריקה" הוא טקסט שמיוחס לבן לאדן ומסביר בטיעונים פופוליסטים, הומופוביים ואנטישמים מדוע מותר להרוג באזרחי ארצות הברית וביהודים בשם האיסלם. המכתב תורגם לאנגלית ב- 2002 ולא הייתי מזכיר אותו אם הוא לא היה צובר תאוצה מחודשת בטיק-טוק בשנת 2023 לאחר הטבח בישראל כהסבר על ידי צעירים אמריקאים מדוע הטבח הגיוני.
זהו חלק מטרנד של צעירים שנמצאים תמידית ברשת (Chronically online) אשר כל הידע שלהם מתבסס על סרטוני טיק-טוק שטחיים שצוברים מליוני צפיות ומקדמים תיאוריות קונספירציה ושאר ירקות פופוליסטיים, שמציגים סיטואציות מורכבות בפשטות מתסכלת שמכילה לעיתים עובדות שקריות למכביר.
עד לפני אוקטובר המר יכולנו להתנחם בעובדה שמדובר על מיעוט קיצוני, אבל ההפגנות ההמוניות שאנחנו רואים ברחבי ארה"ב ובעולם כולו מעלה את השאלה - האמנם שולי? האם יתכן שדור ה-Z אכן מנותק ויכול לחיות ללא עובדות מורכבות ועומק?
והנה כמה דוגמאות (כולם צברו מיליוני צפיות ולייקים) – פוסט שטוען שלאסור על שתיית אלכוהול בהריון פוגעת בבעלי מום שכן האם מונעת מום מתינוקה (בשם טרנד היכולתנות – ableism); פוסט שטוען שאסור לערב גזעים שונים של כלבים כי זה פוגע בגורים – מכאן הדרך להתנגדות לנישואים מעורבים קצרה; פוסט שטוען שלאנשים לא צמחוניים אסור לאכול מאכלים צמחוניים שכן זה ניחוס תרבותי…
ובכל אופן יש חדשות טובות: התופעות המתוארות נצפות הרבה פחות בצעירים בישראל (הבה נקווה שזה ישאר כך). ובנוסף קיימת הכרה שלמדיה המסורתית (שכבר קברנו מזמן) יש מקום בעולם, שכן מדובר על מדיה שלוקחת אחריות על המסרים שהיא מעבירה (ערוץ 14?). כעת השאלה איך מחזירים לשם גם את הנוער מחפש הריגושים.
Source: The podcast “Generation Z has lost touch with reality” – Haaretz on the road
חזרה לשגרה – בינה מלאכותית (שוב)
דצמבר 7, 2023
כולם מדברים על חזרה לשגרה, אצלי חזרה לשגרה אומרת להתעניין (שוב) בבינה מלאכותית. אחרי כמעט חודשיים שזה פשוט לא עניין אותי נוסף כעת על דאגות המלחמה שלנו הקול המתחזק שחושש מעוללות הבינה המלאכותית.
אנסה לעשות טיפה סדר – הפחד נובע מבינה מלאכותית כללית (AGI), דהיינו כזאת שיכולה לעשות הכול טוב מאיתנו בני אנוש (דגש על "הכל"). כדי להסביר בודדתי מספר נושאים שבהתקיים אפילו חלק מהם נהיה במקום אחר לגמרי.
>> Multi-sensory (Multi Modal) – understand and act with all the senses – sight, hearing, touch. The machine will communicate with us naturally and understand everything it “sees” or “senses” and not through a prompt line – there is a lot of progress on the subject, but it is still a long way off.
>> הנמקה (Reasoning) – יכולת הבינה המלאכותית להסביר מדוע היא הגיעה לתשובה מסוימת – דורש הבנה (לא רק ידע) של אין ספור מקצועות ותחומים –– אנחנו עוד לא שם.
>> היגיון בריא (Common sence) – בסימולציה של מערכת תקיפה צבאית המחשב תקף את המפעיל האנושי שלו, הסיבה הייתה שהמשימה שניתנה למערכת היא לפגוע בכמה שיותר מחיילי האויב והמערכת הגיעה למסקנה שהמפעיל האנושי בולם אותה ולכן צריך להיפטר ממנו. כדי לאפשר למערכת בינה מלאכותית לפתח היגיון בריא על המערכת להגיע להבנה של העולם – יש חוקרים שמאמינים שהדבר לא יקרה לעולם.
>> שימוש בסוכנים (Agents) – היכולת לפרק משימה לתת-משימות ולבצע כל אחת מהן – לדוגמא לשלוח את הילדה בבוקר לגן, מורכב מהכנת סנדוויץ, בחירת בגדים, יכולת ויכוח ושיכנוע ... תוך התחשבות במזג האויר, בשעה, בלוח השנה (חגים), במצב רוח וכו' – יש התחלות בניה בנושא.
>> שרידות (Resilience) – ההגדרה הבסיסית של כל מערכת היא לשמור על שרידותה ולכן יש פחד שמערכת עם בינה עדיפה על אדם תשים בעדיפות ראשונה את השרידות של המערכת על פני שרידות בני האדם – תסריטי אימה.
בשאלה בין בינה לתבונה לא ברור מתי מערכת בינה מלאכותית עוברת להיות מערכת עם תבונה. כשנענה על הנושאים למעלה יתכן ונקבל מערכת תבונית.
חייב לציין שיש לא מעט חוקרים שחושבים שבכלל לא ניתן להגיע לנ"ל.
להפוך את הפירמידה
נובמבר 30, 2023
בחודש וחצי האחרון אני מסתובב במלונות, ביישובי ספר שלא פונו ובמועצות מקומיות (זאת במסגרת תפקידי בדסק חינוך של החמ"ל האזרחי) ופוגש הורים, תלמידים, מתנדבים ובעלי שררה. הבחנתי בכמה תופעות ששווה לדבר עליהם:
> 1. מערכת החינוך מתמקדת בשליחת התלמידים לבתי ספר. אני יכול להזדהות עם המגמה הזאת שכן חזרה לשגרה מבורכת, אך כל מה שמעבר לבית ספר מטופל ברובו על ידי ההורים, מתנדבים וארגונים אזרחיים. כאיש ניצוצות שמאמין שהבלתי פורמלי חשוב לא פחות מהפורמלי זאת נקודה עצובה.
> 2. הטיפול החל כמעט בכל המלונות בפעוטונים וגני הילדים (תוך שבוע באחוז ניכר מהמלונות היה פתרון לפעוטות); רק אחר כך עברו לטפל בתלמידי היסודי (בעיקר לשלוח אותם לבית ספר) וכיום לאחר חודש וחצי רוב התלמידים משובצים למסגרת לימודית; ורק לבסוף טופלו תלמידי החטיבה והתיכון, חלקם עדיין מתבוססים בחדרי המלון שלהם.
> 3. יישובים חזקים ומגובשים מלכתחילה התאוששו מיידית, לקחו אחריות ומצאו פתרונות, בעוד יישובים חלשים במקור עדיין מחכים שמישהו יטפל בהם. עצוב לראות את הקבלה שלהם את המצב.
> 4. ואחרון – באין משרדי ממשלה, המועצות האזוריות והעיריות לקחו פיקוד ונמצאות בשטח בשילוב של ארגונים אזרחיים שעושים הכול (ולא רק בתחום החינוך).
לדעתי צריך לחשוב בדיוק להיפך, לתת קדימות לחינוך הבלתי פורמלי ולתמיכה לא לימודית בתלמידים, לטפל קודם כל בתלמידי התיכון והחטיבה, וכמובן להתחיל ביישובים החלשים – אולי במלחמה הבאה.
ביחד ננצח!
ההתנהגות הכואבת של טרנדים
נובמבר 23, 2023
One night I told a school principal about ‘Sparks’ and he responded “It’s exactly SEL”, “SEL?” I was surprised, “Yes!”, the guy answered me, “This is the latest trend in education and you fit me like a glove.”
אז הלכתי ללמוד SEL מה הוא.
למידה חברתית-רגשית (SEL), מטרתה להגביר את המודעות העצמית של התלמיד ליכולות שלו, להגביר את המודעות החברתית לסובבים אותו, ללמוד כיצד לנהל את עצמו תוך כדי בניית מערכות יחסים בריאים עם הסביבה וקבלת החלטות נכונות.
I don’t think we fit it like a glove or a shoe but it got me thinking about trends.
Gartner (consulting company) has a graph that describes the entry of ‘hype’ into the market (called Gartner’s hype cycle), the graph describes the level of ‘expectation’ from a certain trend over time, at the beginning the expectation rises quite sharply until it reaches the ‘peak of inflated expectation’, from there the graph plunges to the ‘trough of disillusionment’ and from there begins a gradual ascent on the ‘slope of enlightenment’ to the ‘plateau of productivity’. (I liked the pictorial expressions).
הכוונה היא שבהתחלה הציפיות מנופחות לגבהים לא ראליים ואז הן מתרסקות ורק לאחר ההתרסקות מתחילה עלייה מציאותית.
אגב גרטנר טוענים שתחום הבינה המלאכותית היצירתית נמצא בפסגה המנופחת ואנחנו לפני התרסקות, רק אומר .
שינוי במערכת חינוך
נובמבר 16, 2023
In 1996, Michael Fullan tried to understand when fundamental changes occur in an education system. In his book “The New Meaning of Educational Change” he lists 3 reasons (and only 3 reasons):
> 1. אסון לאומי
> 2. שינוי חיצוני כגון כניסה של טכנולוגיה חדשה או הגירה מסיבית
> 3. שינוי פנימי כגון שינוי מבנה חברתי או חוסר תאימות בין ערכים ותוצאות
ואני אומר יש לנו שלוש מתוך שלוש (אסון לאומי, בינה מלאכותית ומהפכה אזרחית), אולי כדאי לחשוב על שינוי מהותי במערכת החינוך – רק אומר.
הערכת ידע – מה אני יודע?
נובמבר 9, 2023
ככל שאדם בור יותר בתחום מסוים כך הוא בטוח יותר בידע שלו (לא יודע מה הוא לא יודע) ולהיפך, ככל שאדם יודע יותר בתחום מסוים הוא מניח שכולם יודעים כמוהו ולכן מעריך את הידע שלו בחסר.
לתופעה הזאת קוראים אפקט דאנינג־קרוגר, צמד חוקרים שהשוו בין ידע של אנשים בתחומים כגון לוגיקה, לשון והומור (איך בודקים ידע בהומור ) אל מול ההערכה העצמית של האנשים באותו תחום.
מסקנות המחקר – אנשים שהם בורים בנושא מסוים (ברבעון התחתון) מעריכים את עצמם כמעל הממוצע (ברבעון השלישי).
הבשורות הטובות שככל שלומדים תחום מסוים, ההערכה תואמת את המציאות (עד שחל היפוך וההערכה נמצאת בחסר).
יש אנשים שמעמיקים בידע ספציפי (יודעים הרבה על קצת), ואנשים שפרוסים על פני שטחים רבים (יודעים קצת על הרבה). לא נדבר כאן על אנשים שלא יודעים כלום על שום דבר.
בעולם יש צורך בשני הסוגים, למשל, חוקרים (הרבה על קצת) מול מנהלים (קצת על הרבה).
The idea behind “ניצוצות - שיעור אחר" הוא שככל שתלמיד נחשף להרבה תחומים וניצוצות באפשרותו לבחור האם תחום מסוים מסקרן אותו ולהעמיק בו או להישאר מרחף מעל הנושאים וללמוד עוד ועוד נושאים.
התנדבות בעת מלחמה
נובמבר 2, 2023
נסענו לאפריקה וקנינו רכב כדי לטייל שם בשנה הקרובה, אלא שאנחנו מתכננים ואלוהים צוחק והנה אנחנו חזרה בארץ ובקושי ראינו פיל וג'ירפה.
אוקי אז חזרנו לארץ ורצים למקלטים כמו כולם. אלא שלשמחתנו אזעקות לא ממלאות את היום. לכן הלכנו לאקספו (מרכז התנדבות של חמ"ל אזרחי) והסתבר שאנחנו לא לבד, התור להתקבל להתנדבות ארוך, ובסופו אתה פורק משאית ומחכה בחזרה בתור להשמה חדשה, וכשיש תורים יש דיבורים וכשיש דיבורים נוצרות הזדמנויות.
מסתבר שהחמ"ל האזרחי הקים דסק חינוך שנכנס למלונות ולישובים של מפונים ודואג למעטפת חינוך, פורמלי ולא פורמלי. ובלי להרגיש "ניצוצות - שיעור אחר" רתומה למצוא מתנדבים לתמיכה במקצועות ליבה, להעשרה, להעביר ניצוצות וסתם לשבת ולדבר עם הנוער.
כרגע אנחנו ממוקדים בצפון - במועצה אזורית מבואות החרמון וקריית שמונה (במלונות בטבריה) ובדרום - במועצה האזורית שדות נגב (במלונות בירושלים ובים המלח).
כך שאם אתם מכירים מתנדבים בטבריה וירושלים (בשלב הזה) שמוכנים להגיע מספר פעמים בשבוע למלון או לישוב למספר שעות (כל אחד בתחומו) – תבורכו.
להרשמה: לחצו כאן
פרדוקס היצירתיות
אוקטובר 26, 2023
אבולוציה, כידוע, מתפתחת במהלך מיליוני שנים של מוטציות מקריות. "פרדוקס וואלאס" שואל כיצד יתכן שיש לנו במוח אזור שיודע לפענח אותיות? שכן הכתב הומצא לפני 5,000 שנים ורק במאות האחרונות הפך לנחלת הכלל.
בבדיקות fMRI הסתבר שלכל אדם, ולא חשוב אם הוא קורא כתב אותיות כמו עברית או כתב ציורים כמו סינית, מופעל אותו מרכז שמפענח את הכתב.
The accepted explanation today is that the area developed to recognize objects (tiger, computer, my wife) and was converted to recognize letters. (Source: “The Mind’s Eye” – Oliver Sacks)
כמו ידיעת קרוא וכתוב, גם הצורך ביצירתיות (וערכים נלווים כגון סקרנות, ביקורתיות ועצמאות) היה שמור לאורך הדורות למתי מעט. רוב האנשים שימרו מסורות (תזהר מהנחש, זאת פטריית מאכל, כך בונים חומה), לא ציפו מהאדם הממוצע יצירתיות ולכן חינכו אותו לערכים כגון צייתנות, קונפורמיות, או דייקנות.
אלא שהעולם משתנה וכמו שידיעת קרוא וכתוב איננה נחלת בודדים כך גם הצורך ביצירתיות הופך לצורך בסיסי ויתכן שבדומה לייצוגים יש לנו מנגנון מובנה ורק צריך לאמן אותו מגיל צעיר, אולי זה מה שעשו היהודים לאורך השנים בעזרת לימודי גמרא. וזה מה שמשתדלת "ניצוצות - שיעור אחר” tries to do all year long.
שריפה אחים, שריפה
אוקטובר 19, 2023
משפחתי חיה בישראל 18 דורות (מגירוש ספרד), חלק גדול מהזמן בחברון (אבי נולד בחברון) עד למאורעות תרפ"ט... "הפרעות התפשטו לחברון, שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו 67 יהודים, ילדים נשחטו לעיני הוריהם, הורים לעיני ילדיהם, איברים נכרתו, אנשים נשרפו חיים, נשים וילדות נאנסו ובתי היהודים נבזזו." (מתוך ויקיפדיה). בעקבות כך החליט סבי לעזוב את חברון ולעבור לירושלים.
משווים את הטבח של חמאס למלחמת יום כיפור, או למגדלי התאומים ואני דווקא משווה אותם לפוגרומים שעברו על יהודים בעולם מאז ומעולם, רוצחים יהודים כי הם יהודים. אנגליה, תימן, ספרד, רוסיה, פולין ועוד, מהסופות בנגב דרך הפרהוד ועד תרפ"ט, בכולם נרצחו בין מאות לעשרות אלפי יהודים כי הם יהודים.
אלא שבניגוד לכל הפרעות שלאחריהם היהודים הרכינו ראשם והמשיכו בחייהם או נאלצו לעזוב ולעבור למקום אחר הפעם אנחנו כאן ולאחר הלם ראשוני אנחנו חזקים מתמיד ואני לא מדבר רק על צה"ל שקצת נרדם בשמירה אלא בעיקר על החברה האזרחית שנרתמה באופן מדהים.
וכך גם ניצוצות – קרן המנכלית שלנו "גויסה" על ידי משרד החינוך, להקים את מערך מרכזי המפונים ולהקים שם "בתי ספר" לילדי המפונים (כ- 100 מרכזים) וניצוצות נרתמה בכל כוחה לגייס מתנדבים לעזור בכל מה שאפשר פיזית, רגשית, לימודית ופעילות הפגתית. ואנחנו בגיוס נרחב של מתנדבים (בעיקר באיזור אילת וים המלח).
להתנדבות: כאן
חינוך ביתי
אוקטובר 12, 2023
And suddenly we went back to studying from home…
בחינוך ביתי (סטנדרטי – לא בעתות מגפה או מלחמה), ההורים לוקחים אחריות על חינוך הילדים (מלא-מלא), אם באופן מסודר (חינוך מונחה תכנית לימודים), או באופן טבעי (חינוך חופשי).
ההורים מאמינים שהחינוך הביתי טוב יותר לנער/ה פסיכולוגית, חברתית ואפילו בציונים. מחקרים השוואתיים אמנם מצאו הבדלים אך לא באופן מובהק לצד כזה או אחר.
ברוב מדינות העולם יש מספר מועט של תלמידים (עד אחוזים בודדים), בישראל רשמית יש כ-500 תלמידים בחינוך ביתי.
אני אישית לא חושב שחינוך ביתי הוא הפתרון הנכון לרוב האוכלוסייה, ולכן מקווה שהתלמידים יחזרו במהרה לחבוש את ספסל הלימודים.
אך יש לדעתי פתרון ביניים שאקרא לו 'חינוך קהילתי'. במצב כזה ההורים משקיעים לא רק בילדיהם הפרטיים אלא בקבוצה גדולה יותר של תלמידים. כל הורה בתחום בו יש לו יתרון. דהיינו הורה שיכול לפנות מזמנו מגיע למפגש עם התלמידים, עוזר בכיתה, מלווה תלמיד, פותח חוג (בהתנדבות), או יוזם פעילות בבית הספר בתחומים שמעניינים אותו.
And if this reminds you of “ניצוצות - שיעור אחר“, I am not responsible .
אמצע העקומה
אוקטובר 5, 2023
במהלך מלחמה העולם השנייה נפגעו בצבא ארה"ב 50,000 מטוסים. במאמץ לשפר את שרידות המטוסים, המליצו למגן את החלקים במטוס שנפגעו הכי הרבה (לדוגמא, קצה הכנף), נשמע הגיוני? ובכן לא ממש! סטטיסטיקאי בשם אברהם וולד טען בדיוק ההפך. מאחר והנתונים נאספו ממטוסים ששרדו (וחזרו לבסיסם) רצוי למגן דווקא את החלקים האחרים שכן יש סיכוי שמטוס שנפגע בהם לא חזר.
גם במערכת החינוך יש תוכניות לחיזוק ומטבע הדברים הן מתמקדות בקצוות: בחלשים (מעוטי יכולת, פריפריה, בעלי מוגבלויות ...) ובחזקים (מחוננים, מצטיינים…). וזה בא על חשבון מרכז העקומה, כ- 80% מהתלמידים, אשר מקבלים, במקרה הטוב, טיפול ממוצע.
And the question is are we “protecting” the right place?
האם יש טעם להשקיע במצטיינים שכנראה יהיו מצטיינים למרות מערכת החינוך, ומה לגבי החלשים? האם באמת השקעה (פי 4.5 מתלמיד ממוצע) מקדמת אותם במידה מספקת? אם הייתה חלוקה שוויונית בין כל התלמידים, תלמידים באמצע העקומה היו מקבלים תקציב הגדול ב- 30% יחסית למצב היום. אז איזה חלק במטוס כדאי לחזק?
In “ניצוצות - שיעור אחר" החלטנו להתמודד עם השאלה (הלא פופולרית הזאת) ואנחנו מאמינים שכל תלמיד זכאי לניצוץ (גם ה- 80% באמצע).
אני אוהב לישון, להיות תמיד בתוך חלום
ספטמבר 28, 2023
כשאנחנו נולדים כמות הקשרים במוח שלנו גבוהה מהדרוש לנו. בתהליך גיזום (trimming) המוח מקצץ את הקשרים המיותרים ומחזק את הקשרים השימושיים וזה קורה בדרך כלל כאשר אנחנו ישנים. זהו תהליך שמתרחש במשך כל חיינו אך שיאו בגיל ההתבגרות. ולכן טוב שמתבגרים ישנו הרבה.
כאשר מעירים אדם בוגר מוקדם מידי בבוקר, הוא יהיה עייף בערב וילך לישון מוקדם יותר. מתבגר שמתעורר מוקדם בבוקר, עדיין לא יירדם בערב מוקדם יותר (קשור לריכוז המלטונין שעולה לקראת הערב אצל מתבגרים) ולכן מתבגר שמתעורר קבוע מוקדם כל בוקר (נניח בשעה 07:00) נכנס למצב של עייפות כרונית.
מעבר לכך יש לשינה יתרונות נוספים הקשורים ללימודים, לדוגמא מחקרים מראים שלימוד-שינה-לימוד עדיף על לימוד רציף.
לנוכח כל אלו אולי כדאי לשקול לימודים בחטיבה ובתיכון מהצהרים ולתת למתבגרים לישון כמה שהם צריכים. אם זה נראה לכם מוזר דברו עם שחקני תיאטרון שיומם "הפוך" ויספרו לכם איזה גן-עדן זה. מחקר הראה שדחיית התחלת הלימודים בשעה (!) משפרת את השגי התלמידים, כעת תחשבו למה תגרום דחייה של 4 שעות או של 24 שעות .
וכעת, כשהתלמידים באים לבית הספר בשעה 12, אפשר לדמיין איך נראה בית הספר כשהמורים כבר רדומים והתלמידים ערניים.
גילוי נאות, כותב הפוסט קם כל יום בחמש לפנות בוקר וחי לא רע.
The source for the examples is from the article “The Adolescent Brain: A Window of Opportunity” by Orit Elgavi-Hershler.
טכנולוגיה בלתי נמנעת
ספטמבר 21, 2023
בוב ואליס, שני בוטים מבית פייסבוק היו צריכים לתקשר אחד עם השני. כצפוי הם גילו שאנגלית איננה שפה יעילה והמציאו שפה חדשה, שבתוך זמן קצר לא נשמעה כמו שום שפה מוכרת.
שפה חדשה איננה בהכרח דבר גרוע, אלא אם אתה רוצה להבין על מה מדברים בוב ואליס, לכן מפתחי הבוטים התערבו (די בפניקה) ואסרו עליהם את השימוש בשפה החדשה.
Nadav Loebl in his book “Artificial Intelligence for Humans” claims that in order to use an artificial intelligence system we must pass three barriers – פסיכולוגי, for example, “Will a machine teach my child?”, רגולציה, לדוגמא בתחום בטיחות המידע, וטכנולוגי, למשל שיפור באיכות התשובות.
ואני טוען שמאחר ובינה מלאכותית היא טכנולוגיה בלתי נמנעת, המחסום היחידי שעומד בפנינו הוא זמן (ולא הרבה זמן).
חכו קצת ונתרגל (פסיכולוגית) לעובדה שמערכות מלמדות את ילדנו, עוד קצת זמן ונשתמש במערכת בכיתה עם או בלי רגולציה, ולגבי השיפורים הטכנולוגיים, לא צריך אותי כדי להבין שאוטוטו המערכת תתאים ללמד בכיתה.
מה יישאר לנו ללמד לאחר מכן (כפי שראינו אנגלית איננה אופציה ), maybe teach “humanity” or in Hebrew “Nitzotzot” (“Sparks”).
מחנה קייץ בבית ספר
ספטמבר 14, 2023
כחודש לפני המחנה (מחנ"ץ), העולם נעצר. לימודים, הורים, חוגים, חברים, הכל זז הצידה לטובת המחנה. 24X7 בשבט, בונים מודלים, מכינים מערכי הדרכה, רוכשים ציוד, קוטפים בוסים (קני סוף) בירקון, הסעות, חניכים... מבצע ענק, אלפיים חניכים למשך שבוע ביער.
אני צופיפניק וגם בגילי המופלג חושב שלהיות רשג"ד ו' בשבט דיזינגוף היה פסגת הקרירה שלי.
יש בישראל עשרות תנועות נוער - הנוער העובד והלומד, בית"ר, בני עקיבא, השומר הצעיר, בנות בתיה, כנפיים של קרמבו, איגי... מעל ל- 60 תנועות נוער שמקיפות מעל ל- 10% מהנוער.
אולי 10% נשמע הרבה אלא שהוא נמוך יחסית למדינות מפותחות (נורבגיה 45%, שבדיה 40%, בריטניה 25%, ארה"ב 20%) אנחנו יותר דומים לטורקיה ומכסיקו.
מה מיוחד בתנועת נוער? האחריות ברובה מוטלת על הנוער. הבוגרים (מכיתה ט' ואילך) מלמדים את הצעירים, החניכים מגיעים לשבט מרצון, יש תפקיד לכל מי שמעוניין (מדריך, מחסנאי, אחראי הסעות, מרכז צעיר...) והאווירה בדרך כלל כייפית וזורמת. אה, ויש לימודי ליבה (חייבים לדעת להקים אוהל, לכפות סנדות ולדעת להדריך דרדקים).
And in my dream… school will be a little more “youth movement”. Let’s start with the responsibility that comes from below (in an organization where even the manager has very little authority, it is difficult to expect the people who make it up to have initiative and responsibility). In addition, they deal with content that interests the students (“Nitzotzot – Shiur Acher” we say?), every student is active, everyone has a responsibility (decoration committee ) and at the end of the school day they don’t want to go home. Oh, and no homework.
עזוב, אתם אומרים, למי יש זמן, יש מחר בגרות בהיסטוריה!
בתמונה המדריכה בחזית מימין, אימא שלי בצופים (שבט קהילה תל אביב - שנת 1938 בערך)
רגשות מלאכותיים
ספטמבר 7, 2023
לחברת Veritone יש טכנולוגיה שמזהה שקר על ידי ניתוח קול (אחוז הצלחה מעל ל- 80% לעומת בני אדם המזהים שקר רק בכ – 50% מהמקרים). כשאנחנו משקרים טון הדיבור, גובה הצליל, מהירות הדיבור משתנה וכך ניתן לזהות שקרנים. כעת תארו לכם שהטכנולוגיה הזאת מותקנת בטלפון והמכשיר מאותת בכל פעם שהצד השני משקר, עולם נפלא.
אלא אם בינה מלאכותית נמצאת בצד השני, היא יכולה לשקר כאוות נפשה, ושום טכנולוגיה לא תזהה את זה.
בינה מלאכותית מפחידה! נכון, כל שינוי מפחיד, אבל אני לא זוכר שהאינטרנט או הטלפון החכם הפחידו אותי כשהגיעו (ואני לא זקן מספיק כדי לדעת כמה המכונית או מנוע הקיטור הפחידו בזמנם).
הסיבה ברורה, הבינה המלאכותית מפחידה יען כי היא נוגעת בכל תחומי החיים ומתרחשת במהירות על-אנושית.
כך שאם אתם לא מודאגים שהבינה המלאכותית תיקח לכם את העבודה, ואתם לא חוששים שהיא תהרוג את היצירתיות ואין בכם חשש שהיא תשתלט על העולם אז מטרתו של הפוסט הוא שתחששו שהיא תשלוט ברגשות שלנו.
It is clear to us that a machine cannot feel, it has no senses and it probably also lacks cognition. But… you don’t need emotions to imitate them. We know how to pretend to be sad or happy when it serves our purposes.
תכנת ChatGPT בגירסאות הראשונות שלה (כשעדיין לא חסמו את האופציות הללו), ידעה לשכנע שהיא מאוהבת, מפחדת או שמחה, וכל זה נעשה באופן טקסטואלי בלבד, תדמיינו אותה בתלת מימד.
אוקי, אתם אומרים, אז מכונה תשכנע אותנו שהיא עצובה? הבעיה שהיא תעשה זאת באופן מושלם (יותר טוב מאדם) ותוכל לשכנע אותנו, היצורים הבלתי צפויים, הרגשניים והניתנים למניפולציות, בכל דבר שהיא תחפוץ (או כל דבר שיחפוץ המפעיל שלה). וזה מדאיג .
I usually link the posts to “Nitzotzot – Shiur Acher” – this time I don’t have a link, just a pessimistic gig.
בחינות לקופים
אוגוסט 31, 2023
ישראל מדורגת במדעים במקום ה- 33 מתוך 37 מדינות ה- OECD, אך בו זמנית ישראל נמצאת בחמישייה הפותחת בכל הקשור לחדשנות ויצירתיות, לדוגמא דורגנו במקום השלישי (מתוך 138 מדינות) על ידי הפורום הכלכלי העולמי, או מקום שני (אחרי ארה"ב) בכמות החברות בנסד"ק (יותר מצרפת, אנגליה וגרמניה יחד).
איך ניתן להסביר את הפער הזה?
אנסה לענות על השאלה בהתבוננות בקופים.
מבחני קוגניציה השוואתיים בין בני אדם לבעלי חיים אחרים מצביעים על עליונות מוחלטת של בני אנוש. שימוש בכלים, רכישת שפה, למידה חברתית ועוד. קופים הפגינו במקרה הטוב יכולות של ילד בן שלוש.
In recent decades, results have emerged that question these findings. For example, the Yumo chimpanzee from Japan defeats any human in a memory game (for those who are interested, there are countless examples in Frans de Waal’s book, “Are We Smart Enough to Know How Smart Animals Are? “).
דה ואל טוען כי אחת הסיבות לפער נובע מהאופן בו מעבירים את המבחנים שמתאים לאנשים ולא לבעלי חיים אחרים. קופים, לדוגמא, הם חיות חברתיות ולכן רגישים למי שמעביר להם את הבחינה, הם רגישים מאד לשפת גוף (נושא שאנחנו איבדנו)... בקצרה, טוען דה ואל, קופים אינם בני אדם והמבחן צריך לקחת זאת החשבון.
יתכן שהמבחנים הבינלאומיים (כגון פיז"ה) לא מתאימים לנו הקופים מישראל כפי שהם מתאימים לתלמיד סיני (מקום ראשון בפיז"ה), שכן הם מתמקדים בלימוד מובנה, מידע, משמעת לימודית וידע כללי. ולא בוחנים יצירתיות וחדשנות, יכולת לימוד עצמי ויזמות.. This is perhaps also the reason why we at “ניצוצות - שיעור אחר" מתמקדים בטיפוח תכונות כגון סקרנות ויצירתיות, אחרי הכל נולדנו בישראל.
מי רוצה להיות מורה
אוגוסט 24, 2023
כמו בכל שנה גם השנה עומד ותלוי איום בשביתת מורים. איכות ארגון תלויה רבות באיכות האנשים שמרכיבים אותו (לפחות בדור שקדם ל- AI ). And in the education system this saying is even more significant… teachers – teachers – teachers.
כ- 4.2% מהתלמידים בישראל רוצים להיות מורים, נתון מעולה (גבוה מהממוצע ב- OECD), אלא שהשטן נמצא בפרטים הקטנים.
כ- 50% מכל מי שרוצה להיות מורה מגיע מהחינוך הממלכתי ערבי שבו קיים עודף מורים ואבטלה, בעוד שבחינוך הממלכתי (ללא דתי, חרדי או ערבי) רק 1% מהתלמידים רוצים להיות מורים.
כל זה לפני שבוחנים את איכות המורים, שכן קיימת קורלציה הפוכה בין הצלחה בלימודים או השכלת הורים לרצון להיות מורה – דהיינו מקצוע ההוראה לא מושך את התלמידים החזקים או אלו שיש להם ברירה.
And this is where “ניצוצות - שיעור אחר" לתמונה (אמרה הנמלה לפיל) שכן יש לנו מאגר מתנדבים עצום שיוצר חשיפה של התלמידים לאנשים איכותיים (בהתנדבות). אין כאן כוונה להחליף את המורים, או רחמנא לצלן להציע זאת כפתרון חלופי למערכת החינוך. רק לתת דחיפה קטנה בכיוון הנכון – כאמור "מספיק ניצוץ אחד".
טכנולוגיה וחינוך
אוגוסט 17, 2023
הדעה הרווחת היא שמערכת החינוך מיושנת ולא נוטה לאמץ טכנולוגיות חדשות, אבל אם נבדוק לעומק נגלה שהאמת הפוכה. מערכות החינוך (בעולם) נוטות לאמץ טכנולוגיה עוד בטרם בשלה, ומתייאשת בטרם הבשילה. דוגמאות (מארה"ב):
>> סרטי קולנוע בחינוך החלו בשנות העשרים של המאה שעברה כאשר הסרט היה אילם, בשחור לבן, באיכות ירודה ועם מקרנים שנוטים להתקלקל.
>> טלוויזיה חינוכית החלה בשנות החמישים כאשר הטלוויזיה היתה בשחור לבן, עם מסכים קטנים ויקרים.
>> השימוש במחשבים בחינוך החל בשנות השמונים, ללא אינטרנט, גרפיקה פשוטה, וללא אפליקציות.
בכל הדוגמאות שאני מכיר בשילוב טכנולוגיה בחינוך השימוש החל והסתיים טרם בשלה הטכנולוגיה, ואפילו בשיאה השימוש בטכנולוגיה לא היה יותר מ- 5% מזמן הלימוד.
האם ניתן להסיק מהללו לגבי בינה מלאכותית? האם גם כאן השימוש יחל הרבה לפני שהתחום הבשיל, יעשה בו שימוש מועט ויתייאשו מהר.
לדעתי הסיבה העיקרית ליאוש המוקדם היא שאף טכנולוגיה עד היום לא יכלה להתחרות במערכת הקיימת. מתי שהוא תגיע טכנולוגיה שפשוט לא תתחשב במערכת החינוך, במורים, בהורים או בתלמידים ופשוט תהיה נוכחת וכולם יאלצו להשתמש בה אם ירצו ואם לא - אני קורא לזה טכנולוגיה בלתי נמנעת.
ניחשתם נכון, לדעתי הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה הזאת.
I wrote about the role of “ניצוצות - שיעור אחר" מול טכנולוגיה בלתי נמנעת כתבתי באיגרות קודמות ועוד אכתוב באיגרות הבאות (רמז, יש לנו תפקיד חשוב).
סנדלים או נעלי עקב
אוגוסט 10, 2023
בתואר השלישי הייתי מחויב להשתתף בקורסים. אני לא אוהב ללמוד בכיתה ולא אוהב מבחנים (מאז כיתה א'), לכן ניגשתי למרצים והצעתי במקום מבחן שאגיש עבודה כרצונם. רובם זרמו איתי ולמרות ההשקעה הגדולה שנדרשה ממני, הלמידה הייתה הרבה יותר משמעותית ומהנה עבורי.
תלמיד נבדל משכנו לספסל הלימודים בעשרות פרמטרים כגון ביכולות האישיות, בהעדפות, בשיטות הלימוד. מערכת החינוך הסטנדרטית לא מסוגלת להתייחס להבדלים הללו מסיבות ברורות. בשנים האחרונות (לדוגמא מאז ימי התלמוד – ‘חנוך לנער על פי דרכו’) יש יותר קולות הקוראים להתאמה אישית של תכני ואופן הלימוד לתלמיד הספציפי. אך מה זה אומר התאמה אישית:
>> תכנית למידה אישית
>> The student’s responsibility – התלמיד שותף בקביעת היעדים, התכנים, והתוצרים. מתחשבים בדעתו ומוטלת עליו האחריות לקבוע את קצב ההתקדמות ולעמוד בו.
>> אבחון, הערכה ומשוב –מכלי מדרבן והשוואתי לכלי העוזר לתלמיד לדעת מה מקומו יחסית לתוכנית האישית שלו ולאתר נקודות שדורשות שינוי והתאמה.
>> סביבת למידה, ואמצעי לימוד – an environment that matches the student’s needs and abilities.
>> מאגר נתונים עדכני לגבי כל תלמיד – שמכיל את כל הניסיונות המוצלחים והפחות מוצלחים שנעשו במשותף עם התלמיד.
How “ניצוצות - שיעור אחר" משתלבת בסיפור לא ממש צריך להרחיב שכן בסיס התוכנית הוא למצוא את הניצוץ האישי ולאפשר לתלמיד בחירה.
עברתי פוסט שלם בלי להזכיר בינה מלאכותית – אז הנה זה – בינה מלאכותית!
מצחיק מאד
אוגוסט 3, 2023
באחד האמשים חזיתי כנהוג במחוזותינו במופע מִצְחָק (סטנדאפ), הברנש על הבמה סיפר אנקדוטה על מפגש עם קופאית בסופר שגרר צהלולי שמחה מהקהל, אלא שאת אותו סיפור בדיוק שמעתי מברנש אחר חודש לפני כן. באחת ירדה הנאתי מבדיחותיו והתחלתי לחשוד בתומתו של הברנש.
I’ve been telling this plagiarist story for several years in different contexts and nowadays I find myself doing exactly the same thing – recycling texts, images, presentations and visions (with the help of AI of course) – ‘Draw me a man on the moon in van Gogh style’, ‘Write a story that Asimov would have written’, ‘Sing this song like the Beetles’…
נרגן כמו הזקנים מהחבובות אני מבכה את אובדן היצירתיות והמקוריות למרות שאני יודע שכנראה אין ברירה אלא להבין שזאת המציאות. יש בידנו מכונה אדירה שיכולה בין היתר להיות יצירתית (אם גם בסגנון שאול).
אלא שיש כאן בעיה אחת - כאשר הבינה המלאכותית מחקה מקור, היצירה החדשה הופכת למקור שגם אותו תחקה הבינה המלאכותית וכך הלאה בלופ אין סופי... אך עדיין העולם זקוק למקוריות שלנו בני האדם (לפחות בינתיים ). I recommend listening to the ‘Doing Technology’ podcast with Yuval Dror from mid-July 2023.
This is where, in my opinion, “ניצוצות - שיעור אחר" לתמונה. גם בדור הבינה המלאכותית אנחנו כנראה נמשיך ליצור ולחדש ולו רק מהסיבה שזה בוער לנו בעצמות. תפקיד הבוגרים בעולם כזה הוא לגרום לצעירים למצוא את הנושא ש"יבער להם בעצמות", שיעניק להם משמעות ושבו הם יפתחו את הסגנון הייחודי שלהם.
העולם השטוח והמסר השטוח
יולי 27, 2023
ב 2005 כתב תום פרידמן בספרו "העולם שטוח" שהגלובליזציה גורמת לכך שגיאוגרפיה, מצב סוציואקונומי או מוצא לא יהיו רלוונטיים וכך העולם יהפוך לשטוח, שוויוני, דמוקרטי וטוב יותר לחיות בו.
כעבור 20 שנה, אנחנו הרבה יותר מפוקחים וגלובליזציה איננה בהכרח מילה חיובית. יובל דרור בספרו "קוד סודי" כותב כי להשטחה הזאת יש מחירים. אחד מהם הוא שהמסר הושטח - הכל מהיר, קצר, שטוח, ללא ביסוס ומוקצן, כותרות בעיתון נועדו למשוך הקלקה, תקשורת באימוג'י , פייק ניוז, הקצנה של המסר.
What do these “flat” messages do to students? Well it depends on who you ask. Some argue that in such a world the student will inevitably be shallow, jumpy, lacking depth, looking for immediate gratification. In contrast, there are those who claim that the “digital” student is creative, inquisitive, open to changes, oriented towards self-learning, analytical. Decide for yourself whether you are on the critical or optimistic side.
In “ניצוצות - שיעור אחר” we claim that even in a flat world there can still be areas where we are “not flat”. In the field that interests us (the ‘spark’) we will create depth, we will be interested, we will investigate, we will be knowledgeable, involved, enterprising, creative, enthusiastic and enjoyful…
לימוד מכישלון
יולי 20, 2023
ישראל נמצאת בשליש התחתון בכל הנוגע להישגים במבחנים בחינוך, לעומת זאת ישראל ממוקמת בעשירון העליון בכל הקשור לחדשנות ויצירתיות.
אחד ההסברים לכך היא הטענה שיש בישראל טולרנטיות לכישלון, דהיינו החברה מוכנה לתת סיכוי נוסף לאדם שנכשל.
מסתבר שכישלון איננו בהכרח רע, סטטיסטית יזם שנכשל בהקמת סטרטאפ הוא בעל סיכוי טוב יותר בסטרטאפ הבא. יתרה מכך, מחקרים מראים שכישלון בשלב הלימודים לא מנבא חוסר הצלחה בעתיד. וגם טולרנטיות לכישלון משפיעה על לקיחת סיכון, כשיש רק סיכוי אחד הנטייה לקחת סיכון קטנה.
The interesting question is how to get over the failure (this is where “ניצוצות - שיעור אחר” comes in). There are many recipes for this, I chose two that I find interesting:
>> לספר את סיפור הכישלון (לעצמי ולאחרים) כך שאני לא מוצג כבעיה, זאת אומרת אני לא הכישלון אלא הנסיבות. הגיע משבר עולמי, השותף שלי עזב... במקרה הזה הפכנו את הכישלון לסיפור מקומי, מוגבל בהיקפו, זיהינו את הגורמים לו ונוכל להימנע מהם בהמשך.
>> כשיש לנו תחומי עניין נוספים, הובי, התנדבות, דת... הכישלון יחווה כחלש יותר ולא גורף שכן יש לנו מקומות אחרים בהם אנחנו חווים הצלחה, ויתכן שיש שם גם קהילה אחרת שיכולה לתמוך בנו בשעה הקשה.
לא שאני ממליץ להיכשל, אבל אם כבר נכשלתם בואו לניצוצות וספרו על זה .
אג'יליות בחינוך
יולי 13, 2023
בשנת 1995 הוחלט על יישום החלטת ממשלה משנת 1973 להפעיל ניהול עצמי בבתי הספר, בשנת 2019 (25 שנים מאוחר יותר) הודיע משרד החינוך שהמהלך הושלם... בחטיבות הביניים.
ובמעבר חד לפיתוח תוכנה. פיתוח של מערכת תוכנה מורכבת עשוי לקחת שנים, והתוצאה הסופית עשויה להיות לא רלוונטית או לא מתאימה. לכן משתמשים במתודת פיתוח שנקראת אג'ייל (Agile) שבהפשטה רבה מחלקת פרויקט גדול לחלקים קטנים והפיתוח נעשה בשלבים כשכל שלב נשען על השלבים שקדמו לו ונכנס לעבודה ברגע שהסתיים פיתוחו. התוצאה חיסכון בזמן וכסף ושיפור איכות התוצר הסופי.
בדומה לפיתוח מערכות תכנה גדולות גם רפורמות בחינוך נכשלות אחת אחרי השנייה - במערכת עצומה כמו מערכת החינוך לוקח לפחות עשור ליישם רפורמה. תוך כדי ביצוע הרפורמה משתנות הדרישות, השר מתחלף וגם אם מסיימים את הרפורמה היא נחשבת למיושנת ולא רלוונטית.
יתכן והגיע הזמן במקום לדבר על רפורמות בחינוך לעבור למודל אג'ילי שבו מיישמים כל הזמן שינויים קטנים - שינויים שתקפים לחלק מהאוכלוסייה, לחלק מהמקצועות, לחלק מהזמן, או לחלק מהמורים. השינויים הטובים יורחבו, אחרים ישופרו והגרועים ידעכו. "ניצוצות - שיעור אחר" נבנתה באופן דומה כאשר מידי פעם אנחנו מצרפים תוכנית חדשה, מודל חדש, שיפור... מנסים, מדייקים, מרחיבים, או מבטלים בהתאם לתוצאות בשטח. וכרגיל בקרוב נחשוף תוכניות חדשות .
מעקב ובקרה
יולי 6, 2023
כתלמיד אסרו עלי לצייר תוך כדי שיעור, לדבר עם החבר שלידי או לענות בלי להצביע... כילד נטול ריטלין וטלפון חכם לא עמדתי ברוב האיסורים וכך מצאתי את עצמי מתחמק מהמורים, מהמנהל ומהוריי. כעת תארו לעצמכם כיתה שבה המורה יודעת על כל הפרת משמעת של כל תלמיד ברגע שהיא מתרחשת – גן עדן או גהינום? ובכן לא המצאתי כלום. בסין (ואפילו באוסטרליה) יש מערכות שעוקבות אחרי התלמידים (כולל הבעות פנים) ומתריעות על תלמידים שאינם מרוכזים ברגע נתון. החדשות הטובות הן שאפילו הסינים (בלחץ אנשי חינוך והורים) החליטו שזה מוגזם ובוחנים מחדש את מדיניות המעקב אחר תלמידים (מה שלא מונע מהם לעקוב אחרי אזרחים).
מערכת טכנולוגית שנועדה ללמד תלמיד באופן פרטני יתרונותיה מרובים, ובין יתר "מעלותיה" המערכת זוכרת כמות עצומה של פרטים על התלמיד - כמה זמן הוא משקיע בלימוד וכמה בטיק-טוק (גרסת 2030), מתי הוא מרוכז, אילו תחומים הוא מזניח ומתי הוא בוהה באוויר... ממש עולם חדש נפלא. ידע כזה יכול להיות יתרון בחינוך פרטני, אך יש סכנה שהמידע הזה ישמש בידי המורים / הורים למישטור-יתר של הלימודים ולעיצוב תלמיד נוסח פינק פלוייד. איזה מזל שנולדתי לפני 70 שנים.
In “ניצוצות - שיעור אחר” we recommend that our instructors reach the student through personal stories, examples, experiences… It’s not easy, but when it’s successful all other parameters become less important.
כולנו מורים?
יוני 29, 2023
באם נשווה כיתה צפופה ללא כל אמצעים ותקציב אך עם מורה תותח, לעומת כיתה קטנה, מאובזרת בטכנולוגיה עתידנית, עם חוגים ושעות תגבור כיד המלך ומורה מתחת לממוצע... ברור לכולנו מה עדיף, ואם אינטואיציה לא מספקת, קיימים אין ספור רפורמות ומחקרים המוכיחים שהשקעה באיכות המורים עדיפה לאין שיעור על הקטנת הכיתות, השקעה בטכנולוגיה, בתגבורים או במבנים.
ויש מחקרים שאף לוקחים את הנושא צעד אחד קדימה, ובוחנים את ההשפעה של איכות המורים על כלכלת המדינה, לדוגמא אריק הנושק (Eric Hanushek) טוען שמורה שאיכותו מעל הממוצע תורם בטווח הארוך מאות אלפי דולרים בשנה לכלכלת המדינה (דרך איכות התלמידים שיוצאים מבית מדרשו) ולהיפך מורה מתחת לממוצע גורם להפסד דומה.
זה המקום שאני אמור להסביר שצריך להשקיע במיון וגיוס פרחי מורים, לשפר את הכשרת המורים, לתגמל אותם בהתאם לאיכותם... ולא אעשה את זה. מעטות המדינות שהצליחו ברפורמה לשיפור איכות המורים (הולנד לדוגמא), אני מעדיף, במציאות הקיימת, להרחיב את מושג ה"מורה" ולכנות מורה כל מי שנכנס לבית הספר ללמד תלמידים (גם אם אין לו תעודת הוראה וגם אם הוא מגיע רק לשעה בשבוע). כעת נזרים לבית הספר אנשים איכותיים ובא לציון גואל. ואיפה יש כאלו? ניחשתם נכון ב"ניצוצות - שיעור אחר“.
דרישות סותרות
יוני 22, 2023
מערכת החינוך מטבעה מתקיימת בסביבה עם דרישות סותרות. לדוגמא, רצון לטפח מצטיינים סותר את הרצון לצמצם פערים בין התלמידים, או לימוד מידע מובנה סותר את הרצון לחינוך לחשיבה עצמאית. עם השנים מערכות החינוך בעולם פיתחו מנגנונים להתמודד עם הסתירות כגון פשרה, התעלמות או מוסר כפול, זה רחוק מלהיות מושלם אך הסתגלנו לזה... עד שהגיעה הבינה המלאכותית.
Artificial intelligence by nature is designed to solve or optimize tasks with a defined goal. “Prepare me a paper about panda bears”, “test the student’s ability to solve a quadratic equation”… It is interesting to examine how an artificial intelligence system will react when the assignment contains conflicting goals, for example “prepare a syllabus for the 5th grade”.
ההערכה שלי היא שהמערכת תחליט עבורנו מה היא המטרה החשובה יותר ותתמקד בה, תוך הזנחת המטרות "שלדעתה" חשובות פחות. זאת הסיבה לדעתי שלפחות בטווח הנראה לעיין יש צורך ביד אנושית בתהליך, לא סתם בן אנוש אלא אדם שמבין את יכולות הבינה המלאכותית ומגבלותיה ויודע לנתב אותה באופן המיטבי. פשוט לומר וקשה לבצע, אך על מערכת החינוך (ו-"ניצוצות-שיעור אחר" בתוכה) לחזק את הידע אודות הבינה המלאכותית של המורים/ מנחים כדי לא לקבל אוטומטית כל החלטה שמערכת הבינה המלאכותית מבצעת בשמנו.
טפטופי קשב
יוני 15, 2023
המחיצות בין הבית, לעבודה ולפנאי הולכות ומטשטשות. אחת הסיבות היא שהזמן בו אנחנו מתמקדים במשימה אחת הולך ומתקצר, בזמן הבישול עונים לטלפון מהעבודה, בזמן העבודה מזמינים בגדים מאמזון, בחופש מכינים מצגות ובזמן הנהיגה מסמסים.
ג'ורדן שפירו בספרו "הילדות החדשה" מדבר על "טפטופי קשב", כל משימה מבוצעת בשלבים. מתחילים משימה, הקשב ממוקד בה, אך נקטע על ידי משהו (הודעה, מיסרון, טלפון) ועוברים למשימה החדשה, שגם היא נקטעת וחוזר חלילה, מתי שהוא חוזרים למשימה הראשונה וממשיכים בה עד להסחה הבאה. שפירו טוען שזאת איננה בעיה אלא מציאות, זאת המציאות של התקופה הנוכחית ככה נוהגים בכל האספקטים של החיים.
בית ספר לעומת זאת מחנך ל"קשב רציף", דהיינו כעת לומדים היסטוריה, מצופה מהתלמיד להיות מרוכז בשיעור הזה בלבד, ללא הפרעה מכל סוג שהיא, כך שאנחנו לא באמת מכינים את התלמיד לסביבת חיים אמיתית אלא לסביבה סטרילית ולא מציאותית.
For this reason, in order to keep the students’ attention, “ניצוצות - שיעור אחר" ממליצה למנחים ליצר מפגש מפסיפס של מקטעים בני 5-10 דקות כ"א כאשר במקטע, הנושא התוכן או המתודה משתנים.
אל תנסו בבית 
שעמום – עתיד התעסוקה
יוני 8, 2023
בשנת 1928 כתב קיינס כי הטכנולוגיה תייעל את העבודה באופן כה דרמטי עד שבתוך 100 שנים (שנת 2028) אנשים ישתגעו מרוב שעמום. הוא הציע לדאוג לאנשים תעסוקה בת 3 שעות ביום כדי לשמור על עניין בחיים. אוטוטו אנחנו בשנת 2028 הטכנולוגיה אכן ייעלה את כל התחומים העיקריים שהיו בשנת 1928 (חקלאות, כריה, תעשיה) ועדיין לא נראה שאנחנו משתגעים משעמום.
אנחנו על סיפה של תקופה חדשה שבה AI יחליף רבים מהמקצועות כפי שאנחנו מכירים אותם ואנשים מודאגים לגבי התפקיד שלנו בעולם העתידי הזה. ואכן כפי שכמות החקלאים, הכורים והפועלים ירדה דרמטית, כך כמות הפקידים, הנהגים, הזבנים ואנשי שירות הלקוחות תרד פלאים ובמקומם יצוצו מקצועות חדשים (שהדמיון שלנו קצר מלהבין) כגון מתכנן טיולים וירטואליים, מהנדס מוח, מנהל פרטיות אישית או בוחן אתיקה AI. ואם המקצועות האלו נשמעים לכם דמיוניים תחשבו איך מוליך כלבים (dog walker) או מתכנת מחשבים נשמע לפני 100 שנים.
וב "ניצוצות - שיעור אחר? אני מהמר שיהיו לנו מתנדבים שיהיו מסוגלים לדבר על תכנון טיולים בחלל, הנדסה גנטית, עיצוב חללים דינמיים או להנדס חידקים... הרבה לפני שמערכת החינוך תבין את הצורך במקצועות הללו 😊.
המבנה של מהפכות מדעיות בחינוך
יוני 1, 2023
"המבנה של מהפכות מדעיות" הוא ספרו של תומאס קון שטוען שבזמן מסוים קיימת פרדיגמה מדעית שלטת (למשל שהשמש סובבת סביב כדור הארץ) שכולם מאמינים בה, בשלב מסוים מתחילים להגיע ממצאים שסותרים את הפרדיגמה, תחילה רבים המתנגדים לממצאים, ומוכיחים באותות ומופתים שהפרדיגמה השלטת אכן נכונה. מצב ביניים זה נקרא בפי קון "מדע מהפכני" שכן הוא נוגד את התפיסה השלטת. בשלב מסוים כשכמות הממצאים הסותרים מתגברת עולה פרדיגמה חדשה שתהפוך לפרדיגמה השלטת וחוזר חלילה.
עד כאן אין חדש (הספר נכתב ב-1962) ואינו קשור לחינוך (שכידוע איננו מדע). אמנון כרמון במאמרו "אז מה צריכה מערכת החינוך לעשות" טוען שמערכת החינוך במצבה הנוכחי נמצאת בשלב ה"מדע המהפכני" דהיינו יש מספיק ממצאים שמראים שהפרדיגמה השלטת שגויה ויש פתרונות ביניים נקודתיים, אבל עדיין לא קמה פרדיגמה חדשה שתוכל להחליף אותה. יש הבנה שהקיים לא רלוונטי, ארכאי ולא אפקטיבי, יש פתרונות ביניים מסוגים שונים (כגון חינוך מהבית, חינוך אנטרופוסופי ואחרים), יש נכונות לשנות, אבל עדיין אין פתרון כולל מקובל.
And I don’t stop thinking whether “ניצוצות - שיעור אחר" היא פתרון ביניים (מדע מהפכני) או אולי חלק מהפרדיגמה החדשה שמפציעה לפתרון כולל למערכת החינוך החדשה.
EN